עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאברבנאל על מלכים א

אברבנאל על מלכים א ז:ב

Abarbanel on Melachim 1 7:2 (Abarbanel on I Kings 7:2) · אברבנאל על מלכים א · free full Hebrew text

Open in the reader →

והבית השני הוא הבית אשר בנה ביער הלבנון, כי היה מנהג המלכים בזמן ההוא לבנות בית ביער הלבנון להתקרר שם בימי הקיץ, ולזה היה שעשה בו פתחים הרבה להכנס בהם האויר, והיה יער הלבנון קרוב לירושלם, ולזה נקרא בית המקדש בדברי הנביאים (ישעיה י' ל"ד זכריה י"ח א') לבנון, ואפשר שלא נקרא כן כי אם להיותו מבית ומחוץ מצופה עצי ארזים, ולהיות בו ארזים הרבה נקרא לבנון אשר בו רבוי הארזים. וזכר הכתוב כאן שאותו הבית אשר עשה בלבנון היה מאה אמר ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו, ואל יקשה עליך איך עשה שלמה אית ביתו גדול מבית ה' שהיה ששים אמה ארכו ועשרים רחבו וביתו היה מאה באמה ארכו וחמשים רחבו? גם אין ראוי להקשות למה לא שמר ערך המרחקים כראוי וכסדר בית האלקים, אשר שם היה הרוחב שליש מהאורך והגובה חצי מהאורך וכאן היה הרוחב חצי האורך והגובה לא היה שליש מהאורך? לפי שבית ה' לא היה צריך שיהיה גדול מאד, כי לא היו נכנסים בהיכל כי אם הכהנים ובדביר הכהן הגדול בלבד אחת בשנ' לא יותר, אמנם בבית המלך היו נכנסים כל העם ויצטרך להיותו באותו גודל גדול ועצום. ואין ספק שהבית ההוא שהיה מאה אמות ארכו היה מתחלק לדירו' זו אחר זו, וכפי גודלם היה הרוחב והגובה נערך ומתיחס בהם כראוי. וכתב יוסף ן' גוריון שהבית הזה היו בו שתי מיני וסדרי דירות, אחת למטה ואחת למעלה, ובכל דירה מהם היו חדרים הרבה, ובדירות של מטה היו הבשמים מכל מיני מאכל וריח יקרים ומשובחים בבית אחד, והיה בבית אחרת מהם כל כלי זין אם מברזל ואם מזהב ומכסף אשר עשה שלמה לכבוד ולתפארת, כמו שיזכור אחרי זה, שעשה מאתים צנה זהב שחוט ושלש מאות מגינים זהב, ובבית אחד מהם היו כל כלי משקה שעשה שלמה זהב, ואלה כלם קראם הכתוב כלי בית יער הלבנון, ובבית אחר מלבושי המלך, וכן בשאר הבתים היו שם ענינים מתחלפים. הנה אם כן בדירות התחתונות היו כל הכלים ועושר כבוד מלכות המלך ואוצרותיו בסדור מופלא. ובדירות העליונות היו ארבעה חלוקות כפי הטורים אשר זכר הכתוב, ובהם כפי הסדור היו מדור המלך וישיבתו וישיבת משרתיו ובית העצה, ושם יבאו השרים ורוזנים נוסדו יחד, ושם היו הבתים המתיחדים לאכול ולשתות ולשכב ולשבת בם, ולכן זכר כאן שהיה הבית בכללו על ארבעה טורי עמודי ארזים ומעמוד לעמוד היו כרותות ארזים, ר"ל קורות גדולות הנקראים מרישים בדברי חז"ל (תענית י"ו ע"א). והרלב"ג כתב שעמודי הארזים היו לרוחב הבית והיה נחלק האורך בהם לשלשה חלקים, והיו כרותות ארזים על העמודים שיסבלו נסרי התקרה אשר עליהם והיו גדולים וחזקים: