אברבנאל על מלכים א ו:ז

והנה אמר אחר זה והבית בהבנותו אבן שלמה וגומר, להודיע למה עשה שלמה אותם המגרעות, והיה יותר טוב לעשות חורים בכותלי הבית להכניס שמה קורות היציעים, ואמר שהיה זה לפי שמקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו, ולזה נצטרכו לעשות אותם המגרעות שזכר בכותלים. ואמרו אבן שלמה מסע, ר"ל שכמו שהסיעם והביאם מההר כך היו מניחים אותם. ואמנם למה אסר שלמה מלאכת כל כלי ברזל בבנין בית האלקים, אחרי שהכתוב לא אסרו כי אם בבנין המזבח בלבד, הוא למעלת הבית ושלמותה, שלא יבא לבנין אבן ולא עץ בלתי שלם שיצטרך לחקותו ולפתחו ולפסלו ולא דבר חסר יצטרך לתקנו שמה, אבל היו באים האבנים והעצים כלם בשלמותם ובמדותיהם הראויים בחכמה רבה, כדי שהרואים לא יראו דבר בלתי נשלם, וכאלו מן השמים היו באים הדברים ההם בצביונן ובקומתן לפאר מקום מקדשו יתברך, וכמו שדרשו בפסיקתא רבתי, והבית בהבנותו, כשהיה נבנה אין כתיב כאן, אלא בהבנותו, מאליה היתה המלאכה נבנת ופורחת ועולה, רמזו בזה למה שאמרתי. ואמנם במכילתא אמרו ז"ל (סוף פרשת יתרו), ומה מזבח הקל אסור לבנות בו גזית היכל וקדש הקדשים חמורים אינו דין שיהא אסור לבנות בהם גזית? ולכן דרש רבי שמעון בן אלעזר המקדש נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אינו דין שיניף המקצר על המאריך, (ח) ואחרי שספר בנין כותלי בית המקדש ושאר כותלי היציעים הסמוכים להם מצד חוץ, אמר פתח הצלע התיכונה אל כתף הבית הימנית ובלולים, ר"ל אל תחשוב שמהיציעים האלה שזכרתי היה נכנס אדם לבית, כי לא היה מהם פתח פתוח לבית פנימה, והפתח שהיה בין התחתונה לתכונה היה לרוח דרומי מהבית, וכן מה שבין התיכונה לעליונה הפתחים היו לאותו צד, וז"ש אל כתף הבית הימנית, ר"ל לרוח הדרומי מהבית מבחוץ, וא"ת אם לא היו נכנסים בבית האיך היו עולים מיציע אל יציע? לזה אמר ובלולים, ר"ל שלא היה שמה מעלות אבנים ולא מעלות עצים כי אם בלולים, והם עמודים חלולים עשויים מעלות סביב והעולה בהם עולה דרך הקף. ואחרים פירשו בלולים שהם מענין ארובה, כלומר דרך ארובה היו מזו לזו, וכן בדברי חז"ל לול הפתוח מבית לעלייה. והנה אמר פתח הצלע ולא אמר פתח היציע, לפי שאחרי שהיציע מצופה צלעים היה מכונה בלשון צלע, שהוא השטח הנראה: