אברבנאל על מלכים א ו:ה

ויבן על קיר וגומר. ראוי שנעיין ביציעים האלה אשר עשה סביב הבית דברים. ראשונה למה היו שלשה יציעים ולא עוד? בהיות הכותל שהיו סמוכי' אליו שלשים אמה קומתו או עשרים אמות לפחות כפי הדעות, ואחרי שיהיה כל יציע חמש אמות קומתו, היו אם כן יכולים לעשות שם ארבעה יציעים זה למעלה מזה, או ששה כפי כל אחד מהדעות הנזכרים. ושנית למה לא היו היציעים שוים ברחבם, והיה אחד מהם חמש אמות רחבו והאחר שש אמות רחבו והעליון שבע אמות רחבו? והיה ראוי ויותר נאה ומיופה בהיותם שוים. שלישית אם היה שהביא הצורך להיותם מתחלפים ברחבם, היה ראוי שיהיה היציעה התחתון יותר רחב ואשר עליו יותר צר והעליון שבהם צר שבכלם, והנה נעשה בהפך, כי היה התחתון יותר צר לפי שהיה חמש אמות רחבו, והתיכונה יותר רחב שהיה שש אמות רחבו, והעליונה שבהם יותר רחב מכלם שהיה שבע אמות רחבו אשר לא כדת המלאכה. והנה בפי' היציעים האלה וענינם כתבו חכמי הנוצרים ומפרשיהם, שהיו נכנסים בכותלי בית המקדש קורות של עץ חזקות מאד ויוצאות מהכותלים לחוץ, והיו עליהם צלעות ארזים לקרקע וגם כן הושמו בהם צלעים, והיו הולכים האנשי' ביציעים ההם לראות ולצעד בהם והם נקראים בלעז קורידורי"ש, ולפי שלא יתחברו האנשים לכותלי בית האלקים מפני קדושתם, היו נבדלים צלעות הארזים מהכותלים מעט באופן שאדם לא יוכל לגעת בהם, והיו אם כן היציעים כלם מעץ. ופירשו ויעש צלעות סביב, הוא שאמרו על המעקה שהיה ביציעים שהיה עשוי מעצים גם כן, כדי שלא יפלו האנשים מהם, והיה אחד מהיציעים יותר רחב מחבירו כמו שזכר. ושאמרו כי מגרעות נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית, הוא להודיע שאותם צלעות הארזים לא היו מגיעות לכותלי המקדש אבל היו מגרעות שמה, רוצה לומר מרוחקות מהכותלים כדי שלא יוכל האדם לאחוז בקירות הבית ולקרב אליהם. והמפרשים שלנו כבד עליהם פירוש הפסוקים האלה, ולא נראה מדבריהם מה היה אופן היציעים האלה, וגם אם היו כלם מעץ או היו גם כן מאבנים? והנראה אלי בזה הוא, שאחרי שזכר הכתוב התבנית הראשון מהבית בכללותו ומרחקיו, זכר שמיד עם בנין כותלי הבית בנה גם כן יציעים סביב הבית מבחוץ, והם בתים שהיו סמוכים לבית להשתמש בהם בדבר קדושה, ושהם היו סביב הבית משלש צדדיו, רוצה לומר מצד המערב ומצד הדרום ומצד הצפון, לפי שלא היה יציע מצד מזרח ששם היה האולם ומשם היו נכנסים הכהנים לבית המקדש, הנה אם כן עשה משלשת הצדדים האלה כותלים סביב כותלי הבית, והיו מרוחקים כותל אותם היציעים מהבית חמש אמות, שזה היה רחבם של היציעים מלמטה והוא היה החלל שבהם, ולפי שהבתים ההם היו צריכים תקרה, הנה כדי שלא יאחזו קורות אותם היציעים בקירות הבית וכותליה, ולא יעשו חורים בכותלי בית המקדש להכניס בהם קורות היציעים ההם, החכים שלמה לעשות בכותלי המקדש מגרעות מבחוץ, ר"ל שהיה קיר הבית האלקי וכותלו רחב ביסוד ועולה ברחבו מלמטה כל מקום היסוד ומהכותל אשר על הארץ חמש אמות, שהוא היה המקום הראוי לשום בו תקרת היציע הראשונה, ושם נעשה הכותל צר אמה אחת, באופן שהיה שם בכותל מקום לשום עליו אותה התקרה, ועולה הכותל משם באותו צרות חמש אמות אחרות, ושם יעשו בכותל מגרעת אחרת שתהיה יותר צר אמה אחת אחרת לשום שמה תקרת היציע השנית, ויעלה הכותל כן באותו צרות השני עד חמש אמות אחרות, ואז יעשו צרות אחר בכותל כשעור אמה אחרת לשום שמה תקרת היציע העליונה. הנה אם כן כותלי הבית מבפנים היו ישרות ושוות אין בהם נפתל ועקש ולא תוספת ולא חסרון, אבל מצד החוץ מחמש אמות לחמש אמות היו בהם מגרעות, והיה הכותלים הולכים למעלה, ובגבול החמש אמות הראשונים נעשה המגרעת אמה אחת מאשר היה הכותל למטה ביסוד, ובחמשה אמות השניים נעשה מגרעת אחרת מאמה אחת, והיה אם כן הכותל שתי אמות באותו מקום צר ממקום התחלתה למטה, ואחרי עלות אל החמש אמות השלשיים נעשה מגרעת אחרת בכותל אמה אחרת, ומשם עד למעלה הלך הכותל באותו צרות, הנה אם כן היה הכותל מלמטה יותר רחב מאשר היה ביציע השלישי ומשם עד למעלה לגג שלשה אמות, לפי שביציע הראשונה נגרעה אמה אחת, וביציע השנית נגרעה אמה אחת שהיו אם כן שתי אמות בערך אל המטה, ובשלישית נגרעה אמה אחרת שהיו שלשה אמות חסרות מרוחב הכותל אשר מלמטה, ובאותם המגרעות היו נותנים תקרות היציעים מבלי שיעשו חורים בכותלי הבית, ולא יניפו עליהם ברזל ולא ישתמשו מכותלי הקדושה. ומזה תדע למה היו היציעים ברוחב כל כך, שהוא לפי שהיו בתים והיה החלל שבהם אותו הרחב מחמש אמות שזכר. ותדע למה היו שלשה יציעים ולא עוד, שהיה זה לפי שעד חמש עשרה אמות מהכותל עשה היציעים ומשם ומעלה לא נעשה דבר, בעבור שהיה פנוי לעשות שמה החלונים שקופים אטומים לבית שזכר. ותדע גם כן למה היה האחד חמש אמות רחבו והשני שש אמות והשלישי שבע אמות, לפי שבראשונה מהם היה רחבה וחלולה חמש אמות ולא עוד, אמנם ביציע השנית נצטרך אמה אחת יתרה שיקחו מהכותל לשום שמה התקרה באופן שישארו החמש אמות פנויים לבית, וביציע השלישית היו שבע אמות לפי ששנים מהם היו במגרעות לצורך התקרה ונשאר חלל הבית בכל היציעים באותם החמש אמות שזכר. ותדע גם כן למה היה היותר צרה הוא התחתונה, לפי שכל עוד שהיה הכותל עולה היה צריך להרחיב אמה אחת בכותל לתקרת כל יציע. ופירוש הכתובים מבואר ממה שאמרתי, כי אמרו ויבן על קיר הבית, פירוש כמו עם קיר הבית, כמו (במדבר ב' כ') ועליו מטה מנשה, כאלו אמר ומלבד קיר הבית עוד בנה יציעים שבהם כותלים ממין כותלי הבית, ואמרו סביב להיכל ולדביר ולהגיד שמצד האולם לא היה יציע כי אם משלש צדדים מערב ודרום וצפון. ואמרו ויעש צלעות סביב, אמרו המפרשים והוא מחז"ל בפרק המוכר (ב"ב ס"א ע"א), שיציע וצלע ותא כלם דבר אחד, ואין כן דעתי כי כל אחד מהם הוא דבר אחר בפני עצמו, כי הנה יציע הוא הבית הנעשה סביב לדביר ולהיכל, וצלע הוא לוח עץ, וכמו שאמר (יחזקאל מ"א ה') ורוחב הצלע ארבע אמות צלע אל צלע שלש, והתא הוא כפי שפירש יחזקאל יציע, שהוא הבית הנקרא לשכה, ואם היה צלע נאמר על היציע והלשכה יהיה על כל פנים שם משותף, נאמר על הלשכה ונאמר על לוח העץ כמו שזכרתי. וזכר הכתוב הנה שאותם היציעים עם היותם סמוכים לבית האלקים, הנה היושב בהם לא היה נוגע ידו בכותל המקודש, לפי שהיו צלעות סביב, רוצה לומר לוחות עץ על הכותלים סביב הבית מצד החוץ, וכאלו היו נשמרים הכותלות מנגוע בהם: