אברבנאל על מלכים א ו:לב

ואמנם אמרו אחרי זה ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם וגומר, אינו לומר דבר מחודש שעשה אותם הדלתות, אבל ענינו לומר שאותם שתי הדלתות עצי שמן שזכר למעלה שעשה אל פתח הדביר קלע עליהם מקלעות כרובים כמו שעשה לקירות, ר"ל שציירם ופתח עליהם בפתוחים הנזכרים שעשה בקירות הבית, והיה החדוש א"כ בהודעת הציור אשר עשה בדלתות לא במעשה הדלתות עצמם, ויהיה וי"ו וקלע נוספת, כמו (ברא' כ"ב ד') וישא אברהם את עיניו, (תלים פ"ו ו') נרדם ורכב וסוס. ואמרו וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמורות את הזהב, ענינו שלא נחשוב שכל אשר צפה זהב לא היה נראה הצורה והפתוח אשר בארז מפני הזהב אשר עליו אינו כן, כי עם היות שצפה הקירות והדלתות זהב, הנה היה באופן שהיה יורד הזהב על הפתוחים והציורים ההם והיו נראים בזהב כמו שיראו בעצים עצמם, בשהיה הזהב כל כך מתדבק בעצים ההם שכל הפתוחים והציורים אשר בהם היו נראים בזהב, ולכן אמר וירד על הכרובים והתמורות את הזהב, שאין ענינו הצפוי כי אם שרדה הזהב על הצורות באופן שהיו נראות ונגלות הצורות והציורים מעל הזהב. ואמנם חז"ל (מדות ריש פ"א) פירשו שהיו ארבעה דלתות לפתח הדביר וכן לפתח ההיכל, וכמו שנאמר ביחזקאל (יחז' מ"א כ"ג) ושתים דלתות להיכל ולקדש ושתי' דלתו' לדלתו', ואמרו שהחצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כותל והפנימיות נפתחות לתוך הבית אחורי הדלתות, שכל הבית היה טוח בזהב חוץ מאחורי הדלתות, ואעפ"י שהיו הדלתות פתוחות לפתח הדביר, היה שם פרוכת (כמו שנזכר בדברי הימים (דברי הימים א' ג' י"ד) להיותו מסך פתח, לפי שלא היו הדלתות נסגרות, שהרי בדי הארון נתונים על פי הדביר כמו שיזכר אחרי זה, והיה אם כן הפרוכת מסך לשער הדביר: