אברבנאל על מלכים א ו:ב

(ב-ג) וספר כאן שהבית אשר עשה שלמה היה ששים אמות ארכו ועשרים רחבו ושלשים קומתו, והאולם שהיה דבק אם הבית (והוא אמרו על פני היכל הבית) היה ארכו עשרים אמה כרוחב הבית ועשרה אמות רחבו, והיו אם כן הדביר וההיכל והאולם שלשתם שבעים אמות בארך ועשרים ברוחב. ואתה תראה שהאורך והרוחב אשר זכר בזה הבית, היו הכפל מאשר עשה משה במשכן, כי המשכן היה שלשים אמה ארכו ועשר אמות רחבו, ואמנם בענין הגובה היה זה הבית יותר מהכפל, כי היה המשכן עשר אמות והבית היה שלשים אמות קומתו, וכמו שזכרתי בספקות, והסבה למה לא שמר בבית הזה בענין הגובה הערך אשר שמר באורך וברחב עם המשכן היא, לפי שלהיות המשכן נעשה לפי שעה והיה יריעות ולא היו עליו מלמעלה בית אחר ועליות, לא נעשה יותר גבוה והיה עשר אמות בלבד, אבל בית האלקים הזה שהיו עליו עליות זו למעלה מזו, כמו שאמר וגנזכיו ועליותיו, וכמו שאמרו חז"ל (במס' תמיד ומידות) וכתב יוסף ן' גוריון (ספר ו' פנ"ה) שהיה הבית כמו מגדל גבוה וראשו בשמי' והיו עליו שלשה עליות גבוהות הרבה זו על גב זו, הנה כדי לסדר הבית שיהיה גבוה מאד הוצרך לעשות בתקרה הראשונה שלשה פעמים יותר גבוה מאשר עשה משה המשכן, ולזה היה שלשים אמה, ואמנם מה שנזכר אחרי זה שהיה האורך עשרים אמות, אחשוב שכותלי הבית עד התקרה היה גבהם שלשים אמה כמו שנזכר, ואמנם הכותל אשר היה מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים לא היה גבוה כי אם עשרים אמה, כי היו אותם עשר אמות אשר למעלה עד הספון פתוחות ומבלי מסך כלל, כדי שיכנס בו עשן הקטורת ממזבח הקטורת אשר היה בהיכל אל קדש הקדשים, ועל הכותל הזה המבדיל בין הדביר וההיכל אמר הכתוב שהיה עשרים אמה, ואמנם המאה ועשרים אמה אשר נזכר בדברי הימים, כבר חשבו המפרשים שהיה גובה האולם בלבד לא ההיכל והדביר, והביאם לדעת הזה מה שנאמר שמה (דברי הימים ב' ג' ד') והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגובה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור, שמורה שהגובה הזה יחזור בלבד לאולם, ואפלא מהם איך יפלו בדעת הנפסד הזה? כי הנה הגובה אשר זכר יחזור לכל הבית אשר נזכר בכתוב לא לאולם בלבד, ואעידה לי בזה שני עדים נאמנים. האחד אמרו למעלה ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלקי' הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורוחב אמות עשרים והאולם אשר על פני האורך על פני רוחב הבית אמות עשרים והגובה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור, ואם היה באמת הגובה הזה חוזר לאולם בלבד, הנה לא ידענו ולא נזכר גובה לדביר ולהיכל, אבל האמת הוא שזכר הבית הכולל דביר והיכל וארכו ורחבו והאולם אשר לפניו וארכו, וזכר הגובה אשר היה, ר"ל לכלם לדביר ולהיכל ולאולם יחד. והעד השני הוא אמרו ויצפהו מפנימה זהב טהור, וזה אי אפשר שיחזור לאולם אשר לפני הבית, כי לא היה בו זהב כלל כמו שיבא אחרי זה, אבל אמרו על הדביר וההיכל, והוא המורה שגם הגובה הנזכר הוא חוזר לבית בכלל כמו צפוי הזהב לא לאולם בלבד, אבל האמת הברור הוא שעל הדביר וההיכל והאולם היו עליות זו למעלה מזו כמו שאמרתי, והבית המקודש מן הקרקע ועד הספון שהיא התקרה הראשונה היה שלשים אמה קומתו, ומהספון למעלה היו תשעים אמה קומתו כגובה העליות השלשה אשר על הבית כלם, והיו אם כן הגובה מהבית עם העליות כלם מאה ועשרים אמה. הנה אם כן צדקו הפסוקים כלם, אם אמרו ושלשים אמה קומתו, שהוא מן הקרקע ועד הספון והתקרה הראשונה, ואם אמרו מאה ועשרים אמה, הוא מן הקרקע ועם העליות כלם אשר על הבית, ואם אמרו עשרים אמה, הוא בכותל המבדיל בין הדביר וההיכל, ואין אם כן בזה סתירה ולא חלוף. ואפשר לומר עוד שהיה הדביר שהוא קדש הקדשים מרובע, והיה עשרים ארכו ועשרים רחבו ועשרים קומתו כפשט הכתוב, דוגמת מה שעשה משה שהיה גם כן מרובע עשר על עשר, ולזה נאמר שהיה גבהו עשרים אמה, ר"ל בדביר לבד, והיה ההיכל שלשים אמות כמו שנזכר בכתוב, לפי שהיה יותר גבוה מהדביר עשר אמות, והיו העליות מלמעלה שוות בגג העליון שבהם, ואם כן אמרו שלשים אמות קומתו יובן על ההיכל בפרט, ועשרים אמות קומתו הוא הדביר לבד, ומאה ועשרים אמה הוא גובה הבית כלו והאולם עם העליות. ואמנם בספר יחזקאל (יחזקאל מ"א ד') בבנינה זכר אורך קדש הקדשים ורחבו ולא זכר גבהו כלל, אולי היה עקר המצוה בארך וברוחב בלבד. וה"ר דוד קמחי כתב שהדביר היה שלשים אמות בגובה, ואמנם עשרים אמה מהם היו הכותלים כסוים בעצי ארז והיו מצופים זהב והעשרה אמות העליונות ממנו צפה מאבנים ומרגליות, וכמו שאמר בדברי הימים (דברי הימים ב' ג' ו') ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת, ואחר כך אמר ויחף את הבית זהב, נראה שהיו בדביר שני צפויים, אחד מהם מזהב והאחר מאבני מרגליות, וכן כתבו הרלב"ג בפירושו לדברי הימים ונכון הוא. הראיתיך אם כן הדעות כלם בביאורו ואתה המעיין תבחר ותקרב.