אברבנאל על מלכים א ו:י

ואמנם אמרו אחרי זה ויבן את היציע על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז הבית בעצי ארזים, הוא כי לפי שזכר למעלה ענין היציעים ורחבם ולא נזכר כמה היה קומתם והגובה אשר היה מיציע אל יציע, לזה הוצרך לומר שהיציע הנזכר למעלה אשר בנה עם הבית, ר"ל סמוך לבית כמו שפירשתי, היה חמש אמות קומתו, ובזה אחז היציע ההוא הנזכר את הבית בעצי ארזים שהם הקורות הסמוכות על קיר הבית המונחות על המגרעות, ולהתחברותם אמר שאחז היציע את הבית והתחבר עמו בעבור עצי הארזים שהם הקורות שהיו מהיציע עד כותלי הבית כמו שנזכר. והיותר מתיישב אצלי בפירוש היציעים האלה, הוא שנאמר שלא היו בתים לדור בהם כ"א מקומות נעשים סביב כותלי בית המקדש וסמוכות אליהם מעצים עשויים על קורות חזקות של עץ יוצאות מהכותלים לחוץ, והיה הקרקע גם כן מלוחות עץ, כדי שילכו הכהנים והלויים באותם היציעים לטייל ולראות למרחוק ולצעד בהם והם הנקראים בלע"ז קורידורי"ש, כמו שפירשו חכמי הנוצרים. ואמנם אמרו ויעש צלעות סביב, יראה שהיו עמודים של עץ מיציע אל יציע, כי היה היציע מצד אחד סמוך אל כותלי הבית ומצד חוץ היו לו הצלעות ההם, לפי שהיציעים היו תחתיים שניים ושלישים והיו צריכים לצלעות כדי שהיציע העליון יסמך עליהם מצד החוץ וגם כן המעקה שהיה להם, ולפי שקורות היציעים ההם לא יכנסו בכותלי בית השם, נתן מגרעות בכותלי בית מצד החוץ לבלתי אחוז בקירות הבית, ולכן מפאת המגרעות ההם היה היציע התחתונה חמש באמה והתיכונה שש באמה והשלישית שבע באמה, כי היו היתרונות ההם כפי מגרעות הכותלים והיציעים היו שוים מצד חוץ, ולא היה אחד מהם יוצא לחוץ יותר מהאחר, ובזה כלו יפורשו הכתובים באותו אופן אשר פירשתי, וכאלו הפירוש הזה הוא מורכב ממה שפירשו חכמי הנוצרים בפסוקים וממה שפירשתי אני: