אברבנאל על מלכים א ה:לא

וספר הכתוב בכאן שצוה המלך לפועלים הנזכרים שיסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית, וכתבו המפרשים שפירושו הוא שצוה המלך שיעקרו מההר ליסוד בית ה' אבנים גדולות ושיהיו כבדות, כי זהו הנרצה ביקרות, לפי שהאבן הכבד הוא היותר טוב ליסוד הבנין, ושמלבד זה צוה אותם שיסיעו גם כן אבני גזית, ר"ל אבנים ישרות השטחים ונצבות הזויות בתכלית מה שאפשר, ויהיה אם כן אמרו ויסיעו אבנים מושך עצמו ואחר עמו, ר"ל שהסיעו אבנים גדולות אבנים כבדות ויקרות ליסד הבית, ואם כן צוה אותם שיסיעו ויעקרו אבני גזית והם האבנים הקטנים השוות במלאכתן הצריכים לבנין הבית, לא ליסוד כי אם לכותלים ולעליוני הבית, ואמרו שאבנים גדולות הם (כמו שיאמר אחר זה) אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות, ושאבני גזית היו אבנים קטנות ולא פירש הכתוב מדתן, ומה שפירשו בזה בלתי מתיישב אצלי מפנים. האחד כי איך יתכן שיצוה שלמה שיעקרו ליסוד הבית אבנים גדולות ולעליוני הבית אבי גזית שהם אבנים קטנות, והיה ראוי שיהיה הדבר בהפך, כי האבנים שישימו בבנין הם תחת הארץ ואיש לא יראה אותם, ואין צורך שיהיו גדולות כי אף שיהיו קטנות יספיקו להיותם יסוד, ויותר ראוי היה שיהיו האבנים הגדולות מושמים למעלה בקירות הבית במקום שיראו אותם בני אדם. ומהם שלא ראיתי צורך בספור הזה, כי בידוע שאותם האומנים הם מעצמם יבחרו האבנים היותר כבדות ליסוד הבית ושלא יהיו פסולות ולא נקיות. וששאר האבנים הצריכים למלאכה במקום הנראה יהיו אבני גזית ומה צורך שיצוה המלך על זה בהיותו דבר מבואר בעצמו, ואין ראוי שנפרש ויצו המלך כי אם שצוה לעשות דבר מעלה כיד המלך לפנים מן השורה, לא שיצוה הדבר הנהוג התמידי וההכרחי לעשות, הראית אם צוה שלמה על שאר הדברים שיעשו האומנים מכח מלאכתם? ומפני זה אחשוב אני שלא בא הכתוב לספר כאן כי אם ששלמה בגובה לבו ונדיבותו צוה לעשות דבר זר ובלתי נהוג, והוא כי בידוע שכאשר יעשו בנין מה הנה ביסוד הבית ישימו כל האבנים בין הקטנים בין הגדולים איזה שיהיה, וגם היותר פחותים ונבזים, ולא יבנו אותם ולא יעשו בהם דבר מלאכה, לפי שיהיו תחת הארץ ואדם לא יראה אותם, ולכן כל המלאכה נמבזה ונמס מהאבנים הקטנים ופחותים ומהבלתי מלאכה ולא תבנית ישימו ביסוד להיותו בלתי נראה, והאבנים הגדולים והיפים ומעולים בעצמותם ופסולים כראוי בתבנית וצלם נכבד ישימו בקירות הבית במקומות היותר נראים, וספר הכתוב כאן ששלמה צוה שלא יעשו כן בבנין בית ה', אבל ליסד הבית ישימו אבנים גדולות בכמותן כמו שזכר אבני עשר אמות או שמונה אמות, ושיהיו יקרות, ואין פירוש כבדות, כי אם שיהיו בתכלית המעלה והיופי אבני שיש טהור, ומלבד כמותיהן ואיכותיהן הנה יעשו אותם האבנים אבני גזית, רוצה לומר שיהיו ישרות ומפותחות נצבות הזויות, והאבנים שיהיו בזה האופן מהמעלה והיופי ישימו אותם ליסוד הבית, כי האדם יראה לעינים ויי' יראה ללבב, והמלך היה בונה בית השם, ולכן צוה שלא די בקירות וכותלי הבית אבל גם ביסוד הבלתי נראה ישימו האבנים בזה השלמות. וכבר יורה אל אמתת מה שפירשתי בזה מה שאמר אחרי זה בסוף הבנין (בסי' ז' ט' י') כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית מגוררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ומחוץ עד החצר הגדולה ומיוסד אבנים יקרות וכו', להגיד שאבני היסוד היו יקרות ואבני גזית כאבנים שהיו למעלה וכמו שאפרש שמה, (לב) ולכן זכר אחר זה שכן נעשה המלאכה, שהיו פוסלים בוני שלמה ובוני חירם והגבלים כל העצים והאבנים הצריכים לבנין הבית, ובזה מההוראה שכל האבנים היו פוסלים, בין שיהיו ליסוד הבית ובין שיהיו לקירות ולחלונות ולשאר הדברים, ואמנם איך היו פוסלים אותם יתבאר אחרי זה שהיה במגרה. הנה התבאר מזה כלו ענין הפועלים בזה הבנין האלקי, ושהיו רבים ומאומות רבות, ושהיה המלך שלמה נותן להם מתנות כידו הטובה, והוא הנתח הראשון מהפרשה הזאת ונתישבו החלופים אשר העירותי: