אברבנאל על מלכים א ה:כ

והיה מבקש ממנו שיצוה לעבדיו שיכרתו אותם מהלבנון והוא יתן את שכרם, ושיהיו עבדי שלמה עם עבדי חירם באותה מלאכה לעזרם וללמוד אותה, לפי שלא היו בישראל יודעים לכרות ארזים כצידונים שהיו ממלכות חירם, כמו שאמר (יואל ג' ט') מה אתם לי צור וצידון, כי היו קרובים זה לזה וממלכות אחת. ועם היות שדוד לא נמנע מלבנות הבית מפני טרדת המלחמה כי אם מהסבה אשר אמר לו יתברך כי דמים רבים שפכת, הנה שלמה אמר לחירם הטעם הנגלה והעלים ממנו הטעם האמתי מפני כבוד אביו. ואפשר לומר גם כן כי גם במה שאמר מפני המלחמה, כוון למה שאמר לו יתברך שלא יבנה הבית איש מלחמ' כי אם שר שלום ואיש מנוחה. והמפרשים אמרו שהיה הלבנון מארץ ישראל סמוך לירושלם, ושלא שאל שלמה כי אם עבדי חירם שהיו יודעים לכרות העצים. ואני אחשוב שיער הלבנון אשר היה סמוך לירושלם לא היו שם עצים הרבה יספיקו למלאכת הבנין, ושלכן השתדל שלמה עם חירם, שעבדיו יכרתו אותם מהלבנון אשר בארץ חירם, כי שם היה רבוי הארזים, וכמו שנזכר בדברי הימים (דברי הימים א' כ"ב ד') שהיו הצידונים מביאים לדוד, ואופן הפסוקים מורים על שזה הוא האמת כמו שאוכיח אחרי זה: