אברבנאל על מלכים א ד:ז

עוד ספר שהיו לו ממוני' אחרים בכל הארץ לכלכל בית המלך וקראם הכתוב נציבים, לפי שהיו מתיצבים תמיד בארצות מנוים לעשו' מלאכתם, כי ראה להטיל פרנסת בית המלכות חדש אחד לשבט כדי שיהיה סובב כל השבטים בשנה אחת, כמו שהחמה סובבת כל י"ב מזלות בזה האופן עצמו, והממונים לזה קרא נציבים. והמפרשים כתבו שהיו אלו גובים המס בארצות ומכלכלים את המלך ואת ביתו, ואין הכתוב מעיד על זה. והיה ענין הנציבים האלה וצורכם, לפי ששלמה הגדיל כבוד המלכות עד למעלה, והיו לו כמו שיזכור פרשים רבים וסוסים הרבה, והיו האנשים כלם אוכלים על שלחנו והסוסים באורותיו, ומלבד זה להיותו מושל בעמים רבים אליו גוים יבואו מאפסי ארץ, מהם מגישים מנחה לפניו ומהם לשמוע את חכמתו, ובעבור זה היה תמיד רבוי אנשים ועם כלשונו הולכים אחרי המלך, וכדי שלא יכבדו מזונותיו על הארץ אשר ישב בה ולא יתיקרו המזונות בשער ולא יחסר דבר לכל מי שיצטרך אליו ולבאים ושבים, התחכם שלמה לסדר בכל הארץ נציבים שהיו קונים מממון המלך המזונות והדברים הצריכים לבית המלך בכמות גדול מספיק, והיו שולחים אותם המזונות אל המקום אשר היה המלך יושב בו, והיה כל נציב מהם מכלכל אותו בחדש ידוע מהשנה, באופן שהמלך לא היה חסר דבר בכל מקום אשר יזכיר שמו מבלי יוקר השער איש לפי אכלו לקטו, וכמו שאמר והשעורים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו. והיו הנציבים האלה ממונים על מחוזות ידועים מהארץ, באופן שלא תכבד העבודה כלה על ארץ אחת, אבל מכל מחוז יוקח מזון לחדש אחד ולא עוד. ואולי שלמה היה מנהגו תמיד לשבת זמן הקיץ במחוז אחד נאות אליו ובחורף במחוז אחר ראוי לשבת בו, וכן באביב ובסתיו, וכפי המחוז אשר היה יושב עליו היה כל אחד מהנציבים מביאים המזונות לבית המלך, ואם שלמה היה יושב תמיד בירושלם שמה היו מביאים המזונות. סוף דבר שכל נציב מהם היה יודע החדש המוטל עליו מזונותיו, והיה קונה אותם בחדשי השנה בזמן התבואות והיו מביאים אותם בזמן היותר נאות ועם מעוט ההוצאה כל מה שאפשר, באופן שבחדשו ימצא המלך המזונות כלם סביבו, והיה כל זה כדי שהמלך ועבדיו לא יהיו אוכלים ושותים משער העיר אשר המלך יושב בה, כי אם מאשר היו מביאים אליהם מחוץ, ועם זה הסדור היו המזונות תמיד בזול גדול במקום ישיבת המלך למאכל האנשים הבאים אליו והולכים אחריו שאינם עבדיו ולא אנשי ביתו, לפי שהמלך וביתו היו אוכלים מחוץ. והודיע הכתוב שלא היה כל אחד מהנציבים האלה ממונה על שבט אחד, אבל כפי עלוי וטוב הנחלות ורוב תבואותיהם עשו שנים עשר חלקים בכל ארץ ישראל והיו הנציבים ממונים עליהם: