אברבנאל על מלכים א ג:טו

וייקץ שלמה וגו,. כבר כתבתי שהיה שלמה בחלומו כל כך עסוק שהיה נדמה לו כאלו כל הדברים ההם היו בהקיץ ולא ידע ולא הכיר היותם בחלו' כי אם בהקיצו. והרמב"ן פי'(בראשית מ"א ז') בויקץ פרעה והנה חלום, שעמד על מטתו מקיץ מחשב במה שראה ולא חלם עוד, ואמר זה להעיר על מה שנכתב בספר השינה, כי חלום שיחלום אחריו חלום אחר מענין אחר בתוך שנתו אינו מתקיים, ולכן אמר כי כאשר הקיץ נהיה החלום ועמד עד הבקר משתאה מחריש על מה שראה, לפי שלא היה עדיין יודע אופן הנבואה, כמו שנזכר בשמואל הנביא. או שהגיד הכתוב שלא שכח דבר מכל מה שראה, אבל כאשר הקיץ היה החלום הנבואיי לפניו בשלמותו ותמותו, ואז בדעתו שהוא חלום נבואיי בא אל אהל ה' ויעמוד לפני ארון הברית ויעל עולות ויעש שלמים להודות ולשבח למהולל בתושבחות על אשר הגדיל לעשות עמו מהחסר בהשפיעו עליו רוח נבואתו והשלימו בכל מיני הידיעות והחכמות, ועשה משתה לכל עבדיו בשמחה ובטוב לבב מה שלא עשה בעת המלכתו, לפי שהיתה מעלת החכמה אשר קנה בעיניו דבר גדול מהמלכו' אשר ירש מאביו.