אברבנאל על מלכים א כב:ה

אך להיות יהושפט תם וישר ירא אלקים לא הסכים לעשות דבר כי אם על פי ה', ולכן שאל דברי הנביאים, (ו) ואחאב להיותו עובד ע"ז שאל את נביאי השקר, ובעבור יהושפט היו אומרים שהיו מנבאים בשם ה', כדי שיאמין לדבריהם שהיו אומרים שיעלה ויצלח. האמנם יהושפט כבר הרגיש בדבריהם שלא היו נביאי ה', ואמרו חז"ל (סנהדרין פ"י פ"ט ע"א) שהרגיש זה בהם לפי שהיו כלם מדברים דבורים אחדים בלי חלוף, ויהושפט אמר מקובל אני מבית אבי אבא שסיגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מנבאים בסגנון אחד, עובדי' אמר זדון לבך השיאך, וירמיה אמר (ירמיה' מ"ט ט"ז) תפלצתך השיא אותם זדון לבך, ואלו נביאי אחאב אומר' דבר אחד, נמצא שאין בהם ממש, (ז) ולכן שאל האין פה נביא לה' עוד, ר"ל מלבד אלה, כי מפני כבוד אחאב לא רצה לגנותם בשהיו נביאי הבעל, (ח) ואחאב השיבו שהיה שם עוד איש אחד ראוי לדרוש ממנו דבר השם, אבל היה שונא אותו לפי שהי' תמיד מתנבא אליו רעה, והנה אמר זה על מיכיהו, לפי שהוא התפלש באפר בין עיניו ויעדו רעה רבה על אשר חמל על בן הדד כמו שנזכר למעלה, ועם היות שגם כן יעדו שתי פעמים יעוד טוב ותשועה רבה במלחמות ארם, הנה אחאב לרשעתו זכר מה שיעדו לרעה ולא מה שיעדו לטוב'. ויהושפט השיבו אל יאמר המלך כן, לפי שאין בבחירת הנביא לנבאות רע או טוב, כי אם אשר ישים אלקים בפיו אותו ידבר ואין עליו אשם אם יאמר מה שיצוהו השם, כי כאשר ה' אלקים דבר מי לא ינבא? (ט-י) והנה אחאב שמע לדבריו ושלח בעד מיכיהו בהיות שני המלכים יושבים בשער שמרון בפתח העיר וכל הנביאים סביבם, ואמר בגורן אולי שמפני המלחמה היו עושים הגרנות סמוך לעיר ולכן היו יושבים שם בגורן וחז"ל (חולין ה' ע"א) אמרו כדמות עגולה כגורן, כמו שהיו יושבים הסנהדרין במושבם, והיו המלכים מלובשים בגדים, ר"ל בגדי מלכות.