אברבנאל על מלכים א כב:מא

הפרשה העשירית תספר מלכות יהושפט בן אסא מלך יהודה ומלכות אחזיהו בן אחאב מלך ישראל, ומה שקרהו בחליו עם אליהו הנביא, ואופן עליית אליהו בסערה השמימה, והנסים אשר עשה אלישע אחרי הפרדו מאליהו בירדן וביריחו ובביתאל. תחלת הפרשה ויהושפט בן אסא וגומר, עד ויהורם בן אחאב מלך על ישראל וגו', והנה שאלתי בפרשה הזאת שש השאלות:

השאלה הראשונה לאליהו נביא ה', אם היה שאחזיהו מלך ישראל שלח לקרוא לו ביד שר חמשים אחד ולא אמר לו השר כי אם איש האלקים המלך דבר רדה, למה המיתו ואת כל אנשיו באש מן השמים אשר הוריד עליהם? ושר חמשים אחר שבא עם אנשיו לקראו אחריו מה פשעו ומה חטאתו שהמיתו גם כן באמרו אם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אותך ואת חמישיך? השאלה השנית לאליהו גם כן, למה השתדל כל כך לעזוב את אלישע בגלגל או בביתאל או ביריחו ושלא ילך עמו לירדן, באופן שלא ישב אצלו בהלקחו מעמו? ואם היה שלמות אל אלישע בראותו לוקח מאתו? למה ימנע אליהו הטוב ההוא מבעליו? כל שכן בהיותו תלמידו ומשרתו ושיצק מים על ידיו ימים רבים, ולמה בקש שילך לגלגל ולביתאל וליריחה ללא צורך? השאלה השלישית באיזה אופן היו יודעים בני הנביאים שהיו בביתאל מה שאמרו אל אלישע היום ה' לקח אדונך מעל ראשיך? ואם השיגו זה בנבואה, איך גם כן השיגוהו בני הנביאים אשר ביריחה? ואיך הגיעה ההודעה הזאת לאנשים רבים כאלה מבלי צורך והכרח בהשגה נבואיית? ולא ראינו תועלת בהשגתם ההיא:

השאלה הרביעית לאליהו גם כן, במה שאמר לאלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך, ולא מצינו שעשה עמו דבר, והנה אלישע בקש ממנו ויהי נא פי שנים ברוחך אלי והוא השיבו הקשית לשאול, ויקשה איך שאל אלישע שיתן לו אליהו יותר ממה שהיה לו בהיות זה בלתי אפשר? ויקשה גם כן תשובתו אם תראה אותי לוקח מאתך יהיה לך כן, ובין שיראהו לוקח או שלא יראהו איך יוכל להשפיע עליו יותר ממה שהיה לו? כל שכן שכבר היה שם בעת הלקחו ומה לו לשום הדבר בתנאי מסופק אם היה ידוע שיראהו לוקח מאתו בהכרח? ובפירוש הפסוקים אעיר על כל זה יותר בשלמות:

השאלה החמשית אם היה שבני הנביאים אמרו אל אלישע פעמים היום ה' לוקח את אדונך מעל ראשך וראו אותו עולה בסערה השמימה שהיו עומדים מנגד, איך אם כן אחרי שלוקח אמרו אל אלישע ילכו נא ויבקשו את אדוניך פן נשאו רוח אלקים וישליכהו באחת ההרים או באחת הגיאות? והנה היה זה סותר למה שאמרו ראשונה מלקיחתו:

השאלה הששית שאלתי אל אלישע, למה המית הנערים הקטנים אשר בבואו ביתאל התקלסו בו? ומי האיש הירא ורך הלבב שיתן אל לבו דברי הילדים אשר אין בהם כל מום אף שיהיו דברי חרופין, כל שכן שאמרם עלה קרח עלה קרח, לא היה בזה מהקלון והחרפה כל כך שבעבור זה יקללם בשם ה' באופן שתצאנה שנים דובים מן היער וימיתום, והנביאים תמיד היו מן העלובים והיו מכים אותם על הלחי והיו שומעים חרפתם ואינם משיבים.

והנני מפרש דברי הפרשה באופן יותרו הספקות והשאלות האלה כלם:

ויהושפט בן אסא וגומר. ראוי שתדע שכמו שהיו מלכי בית דוד עקר ישראל ומלכותם, כך היה ספורם הוא הראשון והעצמי בספר הזה, ולכן יתחיל הכתוב תמיד בספור מלכי יהודה ויביא סמוך אליו ענין מלכי ישראל וקורותיהם כפי הסכמת הזמנים, ויוחסו ספורי מלכי ישראל לזמן מלכי יהודה, ומפני זה כאשר השלים הספור בעניני אסא מלך יהודה, זכר אחריהם עניני מלכי ישראל עד אחאב שהיה האחרון ממלכי ישראל שמלך בזמן אסא, והמשיך הספור כל עניני אחאב ואליהו שנבא בימיו ואחר שזכר מיתת אחאב חזר לספור מלכי יהודה שהם היו השרש והעיקר בספור, וזהו אמרו ויהושפט בן אסא מלך על יהוד', וספר ממנו דברי'.