אברבנאל על מלכים א כא:כג

ולפי שאיזבל היא היתה במעל הזה, אמר שהכלבים יאכלו את דמה בחלק יזרעאל, שהוא היה המקום שנהרג בו נבות, והנה לא אמר כזה לאחאב לפי שידע הנביא שהיא צותה להרוג את נבות בעצם וראשונה, אבל היתה הקללה אשר זכר לאחאב, (כה) לפי שלא היה ירבעם ולא בעשא כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני השם בפתוי והסתת אשתו, כי הוא הרע מהם והכעיס השם בלכתו אחרי הגלולים, לא כירבעם שהיה כוונתו לשמים עם היותו עושה העגלים, (כו) כי הנה אחאב היה כאמורי עצמו בענין הע"ז, וכל זה היה מאמר אליהו בקללתו. הנה התבאר מזה שכל מה שאמר השם יתברך לאליהו דבר לאחאב, ועוד הוסיף עליהם כפי ענין דבריו מה שראוי: