אברבנאל על מלכים א כ:כג

ועבדי מלך ארם וגומר. ספר הכתוב שלתשובת השנה באו ארם למלחמה כדבר הנביא, ושהיה זה לפי שעבדי בן הדד אמרו לו אלקי הרים אלקיהם על כן חזקו ממנו וגומר, ר"ל כי לא בחיל ולא בכח היו מנצחים בני ישראל, כי ארם היו רבים מהם לאין שיעור, אבל לפי שהיה שמרון בהר אלקיהם סייעם, כי הוא אלקי ההרים. ואחשוב שלקחו זה מענין הר סיני שנתן בו יתברך את התורה, וכמו שאמר המשורר (תלים ס"ח י"ז) למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלקים לשבתו וגומר, וחשבו שמפני זה יהיו ישראל מנצחים כל עוד שילחמו בהרים כמו שהיה הר שמרון, ולכן אמרו שיעשו מזה נסיון להלחם עמהם במישור ויראו אם לא יהיו חזקים וגבורים מהם. ואפשר שהיה דעתם בזה עוד שהאנשים הדרים בהרים ובגבעות ילמדו לרוץ ולדלג בהם כצבאים, והאנשים הדרים במישור כשיכניסו אותם להרים לא ידעו ללכת בהם במרוצה ודלוג, ולזה חשבו עבדי מלך ארם שלהיות השמרונים מלומדים לקפץ על ההרים ולדלג על הגבעות חזקו שמה מהם שלא היו מלומדים בכך, אמנם בהיותם במישור יחזקו מהם כי שם לא תועיל המנהג כי אם הכח, ולזה גם כן כוונו באמרם אלקי הרים אלקיהם ולא אלקי עמקים: