אברבנאל על מלכים א ב:לט

אך אמנם קרה מקרהו שברחו שני עבדיו אל אכיש מלך גת והלך שמעי שם להביאם אליו, בבזותו את דבר המלך ומצותו, (מא-מב) ויוגד הדבר לשלמה ויקראהו לפניו והוכיחו עליו לומר הלא השבעתיך ביי' ואעד בך, ר"ל הלא צויתיך בדרך שבועה ובפני עדים שלא תצא מירוש' ולמה עברת מצותי בהיותך חייב מיתה עליה? והשבועה עם היות שלא זכרה הכתוב הנה מהדברים האלה ידענו שהשביעו. ורד"ק כתב בשם אביו ז"ל כי מצות המלך היא שבועה, שנאמר (קהלת ח' ב') אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלקים. והנה שמעי לא כחש השבועה אבל אמר טוב הדבר שמעתי, ר"ל טוב היה הדבר לשבתי בירושלם ואנכי שמעתיו ואין לי עוד פה להשיב, (מג) ואז הוכיחו ומדוע לא שמרת את שבועת ה' ואת המצוה אשר צויתי? ר"ל איני חושש על היות הדבר טוב ומועיל אליך כי על זה אם תעזבהו אינך ראוי לעונש מיתה, אבל אני חושש על שבועת האלקים אשר עברת ועל מצותי אשר לא שמרת.