אברבנאל על מלכים א ב:לז

והודיעו שאם יעבור פיו ולא יקיים מצותו יומת, כי כן היה הדין, כמו שאמר (יהושע א' י"ח) כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת. ולהיות כוונת שלמה לבד להסיר את שמעי מחברתו, לא שלחו למקום רחוק ולארץ מאפליה כי אם לירושלם, וכדי שישב שם בטח ואין מחריד צוהו בנה לך בית בירושלם, ואמר זה לפי ששמעי לא היה משם כי אם מבחורים והושיבו בירושלם הבנויה עיר ואם בישראל ולא יחסר כל בה, וצוהו שלא יצא משם אנה ואנה פן ילך מזן אל זן להסית ולהדיח ישראל נגדו, כי היה תכלית כוונתו להשמר עצמו מרשעת לבבו ושישראל ישמעו ויראו וידעו שעם היות שמעי אוהב את שלמה ושלא נטה אחרי אדוניהו, הנה לא נמנע מלגרשו ומהסירו מחברתו להיותו איש רע ואיש תוככים, וכאלו היה המלך שלמה שונא כל איש רע בטבעו בין שיהיה אוהבו או שונאו, להסכימו עם דעת אביו ולקיים דבריו: