אברבנאל על מלכים א יח:ז

ועובדיהו מצא את אליהו, שלפי שהיה ירא את השם זכה לראותו בראשונה, (ח) והודיעו שיתראה לאחאב ושילך להודיעו הנה אליהו, (ט-י) וכו' וחשש עובדיה שמא בהיותו הולך להודיע זה לאחאב ישאהו רוח השם כפעם בפעם ויבוא המלך ולא ימצאהו ויחשוב שכזב עובדיהו בדבריו, ולזה הודיע את אליהו כל ההשתדלות אשר עשה אחאב למצאו, וששלח אל כל הממלכות לבקשו. וחכמינו זכרונם לברכה אמרו מפני המאמר הזה במסכת מגלה (פ"א י"ח ע"א), שמלך אחאב בכפה, והוא דבר בלתי מתקבל, שאם בארץ ישראל לא מלך בכלה איך מלך בכל העולם? והנה היו לו מלחמות, ומלך ארם לקח ערים ממנו ושם לו חוצות בשמרון, וכאשר שלח אליו בן הדד כספך וזהבך לי הוא השיבו כדברך אדוני המלך, והוא המורה שלא מלך בכפה, ולא היה ראוי שיטיב השם יתברך לאותו רשע ההטבה העצומה ההיא, ולכן ראוי שנאמין ששלח אל הממלכות אשר סביבותיו לבקשו, ושהיה משביעם דרך אהבה. וזכר עובדיה כל זה להגיד הסכנה ההיא, ולכן חלה פני אליהו שלא יתן לפניו מכשול, כי הוא היה ירא את השם והחיה את מאה הנביאים במערות, ואם הוא החיה אותם לא היה ראוי שנביא יהיה סבת מיתתו, עד שנשבע אליהו שהיום ההוא יראה אל אחאב.