אברבנאל על מלכים א יח:לא

והנה ראה לקחת שתים עשרה אבנים למספר שבטי ישראל, לפי שהיו השבטים חלוקים עם מלך ישראל ומלך יהודה, וכוונתו היתה להועיל לכולם יחד וללמדם שישובו אליו יתברך בלב אחד, ומזבח אחד ותורה אחת וחוקה אחת תהיה להם, ועם זה כוון לבקש לשבטים זכות השבטים עם זכות האבות אשר זכר. ואמר אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך, להגיד שהם לקחו עבודת אלקי' אחרי', והם השרי' של מעלה, והוא לקח לו עבודת האל יתברך שהוא בורא כלם ומושל בכולם, ובקש זכות יעקב בפרט, לפי שיעקב כשהעביר בנחל ויאבק איש עמו וישר למלאך ויוכל, עד שפני זה נקרא שמו ישראל, כמו שאמר (בראשית ל"ב כ"ח) כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, ולזה אמר אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל יהיה שמך: