אברבנאל על מלכים א טז:לד

והגיד הכתוב שהיה רשעת אחאב ועזותו כל כך שבימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה, ונתאמת מה שקלל יהושע על בנינו (יהושע ו' כ"ו), כי כאשר יסדה מת אבירם בכורו, וכאשר הציב דלתיה מת בנו הצעיר והאמצעיים מתו באמצע, באופן שנתקיים דבר השם אשר דבר ביד יהושע בן נון על בנין יריחה בבכורו יסדנה ובצעירו יסגור דלתיה. ונקרא בית האלי, לפי שהיה מביתאל, כמו בית הלחמי (שמואל א' ט"ז א') ויונתן תרגם בית האלי בית מומי, וכן הוא בדברי חכמינו זכרונם לברכה (שם דף קי"ג), שעל שעבר על האלה אשר אמר יהושע ארור האיש וגומר נקרא אלי. ועם היות יריחה למלך יהודה מנחלת בנימן, הנה ספר זה בכאן להעיר על רשעת אחאב וקושי לבבו, שאף על פי ששמע דבר מתמיה כזה, שהיה מורה כי יש אלקים שופטים בארץ ולא יחזיק ביד מרעים, לא התעורר ולא שת לבו גם לזה לירא את ה', אבל שקד על חטאתיו והוסיף עליהם רק רע כל היום, ועל כדומה אליו הזהיר המשורר באמרו (תלים ל"ג ח') אשכילך ואורך בדרך זו תלך, וגם כן יאמת זה מפאת הנסיון, והוא אמרו איעצה עליך עיני, ופירש דרך ההשכל ואמר שהוא (שם ט') אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן וגומר, רוצה לומר שלא יהיה הבעל שכל כבעלי חיים הבלתי מדברים שאין להם תבונה ויצטרכו למתג ורסן, כי הנה המדה הזאת בל קרוב אליך, רוצה לומר לא יתקרב אליך שהיא מדת הבהמיית. ואמנם הנסיון הוא (שם י') שרבים מכאובים לרשע, ואם יעבור קללת הנביא יבא כשואה פחדו, אמנם הבוטח ביי' חסד יסובבנהו, ובזה ישמחו ויעלצו הצדיקים, לפי שיזכו למתנתם הטובה ולא תבואם הרעה, והוא אמרו (שם י"א) שמחו ביי' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב: