אברבנאל על מלכים א טז:כג

ואמנם אמרו בשנת שלשים ואחת לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה וגומר, יראה זר מאד, שהרי בשנת עשרים ושבע מלך זמרי ושבעה ימים בלבד מלך ואחריו מלך עמרי, ואיך יאמר אם כן שמלך בשנת שלשים ואחד? ועוד יאמר שאחאב בן עמרי מלך בשנת שלשים ושמנה לאלה ואם היה שעמרי אביו מלך בשנת שלשים ואחת ומלך שתים עשר שנה, יתחייב שימלוך אחאב בשנת ארבעים ושלש לאסא לא בשנת שלשים ושמנה, אבל תוכן הדברים כך הוא, הנה בתחלת שבעה ועשרים לאסא מלך זמרי ונהרג מיד, ומשם עד סוף שלשים ואחד הנה היה המחלוקת בן תבני ועמרי, ובשנת שלשים ואחד בסופו מת תבני, ואז מלך עמרי על כל השבטים כי נתקבצו אליו כלם, ומשם עד שנת שלשים ושמונה מלך כי אז מת ומלך אחאב בנו, ולפי שתבני מת נמנו השנים כלם לעמרי, הנה אם כן מת זמרי בשנת עשרים ושבע שנה בראשיתו, ומשם עד שלשים ושמונה שנה בסופו מלך עמרי שהם שתים עשרה שנה שזכר הכתוב, כי התחיל המנין מראשית שנת עשרים ושבע עד סוף שלשים ושמונה, אם לא שמאלה השנים חצים היה במחלוקת עם תבני וחצים היה בשלמות על כל השבטים ובשלוה, והם הששה שנים שזכר שמלך בתרצה: