אברבנאל על מלכים א יג:כט

(כט-ל) וספר הכתוב שהנביא הזקן הלך לספוד את איש האלקים ולקברו, כי התאבל מאד על מותו, ושהניח נבלתו בקברו, רוצה לומר בקבר אשר עשה לו, או שהניח בקבר שכבר חצב לעצמו הזקן, וספדו עליו הוא ובניו הוי אחי. וענין אמרו הוי אחי, ואמר עוד במותי וקברתם אותי בקבר אשר איש האלקים קבור בו וגומר, (לב) כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר ה' על המזבח וגומר, כי זה כלו יורה שהזקן הזה לא היה מנביאי הבעל, אחרי אשר התאבל כל כך על איש האלקים אשר ניבא על המזבח ועל הכהנים המקריבים עליו וצוה שיקברו עצמותיו אצל עצמותיו, ולא היה אומר זה אם הוא היה מנבא הפכו, אבל יורה זה שהוא היה נביא השם, כיון שניבא מה שניבא איש האלקים על עצמו על ענין הבמות ועל המזבח אשר בביתאל, ולכן אחשוב שהזקן הזה היה מבני הנביאים, ושכבר נבא בשם ה' באמת ובתמים בזמן אחר ואחר כן נפסקה ממנו הנבוא', ולהיותו זקן מאד והיה כל ימיו יושב בביתאל לא נפרד משם אבל בשמעו דברי האלקים נתפתה אליהם והאמין בהם וחשב לרחם ולחון את איש האלקים פן ימות ברעב ובצמא בדרך, ומפני זה קראו בהספדו אחי וצוה לקבור עצמותיו אצל עצמותיו וקיים דבריו ופרסם שהיו דברי אלקים חיים, ולכן היה שבאהו הנבואה אם כפי דרך חז"ל שאליו באה הנבואה אשר על השלחן, ואם לכולי עלמא שבא אליו הנבואה שאמר אחר כך כי היה יהיה דבר ה' אשר קרא על המזבח אשר בביתאל ועל כל הבמות אשר בשומרון, כי עם היות שאיש האלקים לא ניבא כי אם על מזבח ביתאל, הנה הנביא הזקן ניבא עוד על כל בתי הבמות שיעשה יאשיהו כן בהם. וזכר שמרון עם היות שלא נבנה עדיין, כי עמרי בנאה אחרי זה, והוא המורה שניבא הזקן בשם ה', אם שתי פעמים ואם פעם אחת, ולכן תמצא שאחרי כן נמלטו עצמותיו מהשרפה, וכן כתוב (מלכים ב' כ"ג י"ח) וימלטו עצמותיו את עצמות הנביא אשר בא משמרון. והנה לא זכר איש האלקים ולא הזקן דבר מהעגלים כי אם מהבמות, לפי שבזמן שנעשו העגלים לא היו לתכלית ע"ז כמו שפירשתי, והחטא כלו היה אז בבמות ההם: