אברבנאל על מלכים א יא:יד

ויקם ה' שטן וגומר. זכר הכתוב שהבוטח בה' ישוגב, וכל עוד ששלמה היה דבק בשם יתברך חסד ואמת סבבוהו והיה עולה בכל מעלה ושלמות רק למעלה, אמנם כי כאשר נטה מאחרי השם מצאוהו טרדות רבות ורעות, כי עם היות שלא קרע השם את ממלכתו, הנה הקים לו שטנים עומדים על ימינו לשטנו, וגם זה היה אליו מדה כנגד מדה, כי כל הימים אשר בטח ביי' ולא בקשו נשיו ובני ביתו שפע האמצעיים לא נצטרך אליהם, ובהיות שם ה' נקרא עליו יראו ממנו, אמנם אחרי שנשיו בקשו לעבוד המשרתים ולשום אמצעיים בינם לבין אלקיהם, היה מהעונש שקמו אויבים לשטן להם, וכמו ששלמה לא מיחה בידיהן כך הקב"ה לא מיחה ביד אויביו. והנה זכר שלשה אויבים שקמו שטנים לשלמה. האחד הדד האדומי שהיה מזרע המלך, ר"ל מזרע מלך אדום, (טו) וכאשר היה דוד בארץ אדום לקבר את החללים אשר הרג יואב באדום, (טז) כי ששה חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, ומשם נעשו החללים שהלך דוד לקבור, הנה בימים ההם שנעשה המלחמה הגדולה ההיא ושעשה דוד הרחמנות ההוא ללכת לקבור את החללים, (יז) היה שברח הדד ואנשים אדומיים מעבדי אביו למצרים, והיה אז הדד נער קטון, (יח) ועברו בארץ מדין ובפארן. ולקחו גם כן משם אנשים ויבאו מצרים, כי רצה להוליך עמו אנשים רבים כדי שיהיה בעיני פרעה שר וגדול, וכן היה שפרעה נתן לו בית ולחם אמר לו, ר"ל שאמר לתת לו לחם שנה בשנה, וגם כן נתן לו ארץ להיות מושל עליה כדרך המצריים: