אברבנאל על מלכים א י:טו

וספר שמלבד הזהב אשר הביאו אליו האניות בא זהב אחר ג"כ מאנשי התרים ומסחר הרוכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ. והנה אנשי התרים הם אומה אחת ונקראים תרת"רים, והם סמוכים לארץ ישראל מצד הצפון. ואולי הם הסוחרי' שתרי' בארצו' הדבר שיחסר אליהם ויוליכום שמה, ויקחו מהם מה שיתרבה בגבולם ויחסר בגבול אחר. ואחשוב שהמלך שלמה היה לוקח מכס מהסוחרים, לא מהעוסקים במלכותו כמו שחשבו המפרשי' כי אם מהעוסקים באניות בלב ים שמכל הדברים המביאי' משם היו פורעי' דבר ידוע למלך, כמו שהוא גם היום המנהג בכל מלכי אדום וישמעאל שיקחו מכס מכל הסחורות אשר יביאו בים אל ארצם, ואולי שלא היה זה כי אם מהאנשים ההולכים באניות המלך לארץ הכושיים להביא בשמים ושאר הסחורות שהם לא היו מביאים זהב, כי לא היה בא כי אם למלך, וגם המלך לא רצה להתעסק בדברי סחורה מה כ"א בזהב בלבד, ולכן אמר שהביאו אל המלך משלו הכמות אשר זכר מהזהב ושהיה זה מלבד מה שהיו מביאים אנשי התרים שהם הסוחרים הגדולי' המוכרי' בגדי שש ומשי ושאר הסחורו', והרוכלים שהם העוסקים בבשמים, שכל אלה היו באים באניותיו, והיו מפני זה פורעים לו דבר רב בכל שנה, והיה זה בעד שכירות האניות ורשות המלך ללכת בהם. והנכון אצלי שאמרו בכאן ומסחר הרוכלים, אין פירושו הסוחרים כ"א סחורות הרוכלים שהיו מביאים אותו עם הזהב מאופיר למלך, וכן הוא עוד היום שמאותו מקום שמביאים הזהב מביאים הבשמים, והם ג"כ היו למלך. וגם היה לו העושר מדבר אחר, והוא שכל מלכי הערב וגדולי הארץ, ר"ל מלכי הגוים וגדוליהם היו מביאים לו מנחה ודורון, כמ"ש בד"ה (דברי הימים ב' ט' י"ג) וכל מלכי הערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה. הנה א"כ גלו בזה שכל עושר שלמה אשר כנס ואסף לא היה מעבדיו, כי לא היה לוקח מהם דבר ממשפטי המלוכה, אבל היה בא אליו מחוץ מלכותו מארצות הגוים והיה מוציא אותו בארצו, וזו היה אליו הגדולה והגבורה והתפארת שהיה קונה מחוץ ארצו ומוצא בארצו: