אברבנאל על מלכים א י:יא

והנה זכר אחר זה וגם אני חירם הביא מאופיר עצי אלמוגים וגומר, לא לספר ענין האלמוגים כי אם לפי שזכר למעלה שראתה מלכת שבא העלייה אשר היה עולה בה המלך מביתו לבית האלהים, ראה כותב הספר להדיע מה היתה מעלת העלייה ההיא שנרשמה כל כך, ולז"א שאניות חירם שהביאו הזהב מאופיר הביאו ג"כ עצי אלמוג' הרבה, והם לדעת המפרשי' העצים הנולדים בים הנקראים קוראלי"ש. וחכמי הנוצרים אמרו שהם עצים שקוראים לינ"ו אלוא"י, שהם עצים ריחניים וערכם גדול, והוא נמצא בארץ כוש אשר שם הזהב, (יב) ושעשה המלך מהם מסעד לבית ה' ולבית המלך, והמסעד הנזכר כאן היה העלייה אשר זכר למעלה, וכן נקרא בד"ה (שם) מסלה, כי עשה שלמה לעלות מביתו אל בית ה' מסלה אחד ומעקה מפה ומעקה מפה משני עברותיו להסעד בהם העולה, והיה המסעד ההוא עשוי מעצי אלמוגים, וכן שאר העליות אשר בבית ה' ובבית המלך עשאם המלך מעצי אלמוגים, כי לא היו בהם מעלות, והיו מסילות לעבור בהם בנויות לתלפיות מהאלמוגים, ולהיות הדבר הזה גדול ומופלא נערך מאד בעיני המלכה, ולכן נזכר בכאן. והודיע עם זה שגם כן עשה כנורות ונבלים מהאלמוגים למשוררים, והיה הדבר המתמיה המצא אלמוגים כל כך גדולים לעשות מהם הבניינים והכלים האלה. הנה א"כ מה שנזכר בכאן מהאלמוגים בא מתייחס לספור מלכת שבא ולכן חזר הספור לעניינה, (יג) ואמר והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך וגומר, ירצה ששלמה נתן למלכת שבא ראשונה מנחה ונסכים ודברים נכבדים כיד המלך, והיה זה כנגד המנחה אשר היא נתנה לו, ולזה אמר בדברי הימים מלבד מה שהביאה אל המלך, ר"ל מלבד אשר נתן לה חלף המנחה אשר הביאה אל המלך, ומלבד זה היא שאלה דברי' אחרי' שראתה בארץ ישראל שלא היו בארצה ונתנם המלך אליה. הנה התבארו הפסוקים וקשורם וצרכם, והותרה השאלה החמשית: