אברבנאל על מלכים א א:מא

וספר ששמע אדוניהו (באותו משתה שהיה עם קרואיו) את הקול אשר היה אחרי שלמה, אבל לא זכר הכתוב שאדוניהו שאל דבר ממנו, לפי שלא הרגיש בו אם לסכלותו או לשכרות המשתה אשר היה בו, אבל יואב חכם חרשים הוא לבד (זכר שמיד כששמע קול השופר) התפעל מהדבר ואמר מה קול הקריה הומה? רוצה לומר מה הוא זה הקול שהקריה הומה? (מב) ובבוא יהונתן בן אביתר אז שאלו אדוניהו על הדבר ואמר איש חיל אתה וטוב תבשר, כאלו היה מדרך איש המעלה שיתן תמיד בשורות טובות, (מג) והוא השיבו אבל אדונינו המלך דוד, ר"ל אינו כמו שאתה חושב שאבשר לך טובות, אבל הוא בהפך שאדונינו המלך דוד המליך את שלמה. ואין ספק שאינו מהגנות לאיש המעלה שיספר מה שידע, אעפ"י שתהיה בשורה רעה כשיתכן לקחת עצה עליה, כי מזה הצד תהיה פעולתו פעל טוב, ולזה בשרם זה יהונתן בן אביתר כדי שימלטו את נפשם ואל ישעו בדברי שקר. ולפי שאדוניהו לא יבטח לבדו בעבדי המלך שיהיו עמו, (מז) אמר עוד וגם באו עבדי המלך, ר"ל שהוא המורה היותם מסכימים בדבר, וגם המלך השתחוה על המטה לאל יתברך, וכל זה מורה על השלמת המלכת שלמה בשמים ובארץ: