אברבנאל על מלכים א א:לה

וצוה עוד דוד שיעלו אחריו בשובו מגיחון, ורמז בזה שהוא יבא לפניהם כמלך בגדוד והם יבואו אחריו ויושיבוהו על כסאו, ובישיבה ההיא רמז שיהיה יורש כבוד המלכות ומעלתו. והנה צוה דוד לעשות כל המעשים האלה, כדי שיסור המחלוקת מעל שלמה וימלך בפומבי בפרסום גדול. ומה שאמר דוד עוד והוא ימלוך אחרי ואותו צויתי להיות נגיד על ישראל ויהודה, ענינו אצלי שמה שהיה עושה בזה היה ברשות גבוה ושמן השמים המליכוהו, ועל כן אמר כמגיד העתיד והוא ימלוך אחרי, ר"ל גזור הוא בגזרת עירין ובמימר קדישין שהוא ימלוך אחרי. ולפי שלא יחשוב אדם לעשות מיצוע בדבר ששלמה ימלוך על ישראל ואדוניהו על יהודה או בהפך, אמר דוד שלא היה רוצה בזה, אבל הוא היה מצוה ששלמה לבד יהיה נגיד ומלך יחד על ישראל ויהודה: