אברבנאל על מלכים א א:כז

והיה סוף דבריו אם מאת אדוני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת וגומר, רוצה לומר ואם היה כל זה שעשה אדוניהו במצותיך ועל פי דבריך, תמה אני מאד איך לא הודעת לי מי ישב וגומר? ואפשר עוד אצלי לפרשו על שלמה, אם מאת אדוני המלך היה הדבר הזה אשר עשה אדוניהו, אשאלך האם לא הודעת אתה את עבדך בימים הראשונים מי ישב על כסאך שהוא שלמה? באמת אתה הודעתני זה, ואם כן איך חזרת ממנו כי אתה דברת זה באזני. וכבר פירשתי כן בספר עטרת זקנים אשר חברתי, פסוק (שמות ל"ג י"א) ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגומר, והוא פירוש נאה מאד: וכאשר שמע המלך דברי הנביא שהיו מסכימים עם דברי בת שבע, האמין שאדוניהו מרד בו ושנמלך שלא במצותו, (כח) וצוה שיקראו לו את בת שבע. ונראה כי היא יצאה מן החדר בבוא הנביא לדבר אל המלך, או נתרחקה מן המטה, ולזה הוצרך לקראה ורצה לתת לה התשובה ולא לנתן הנביא שדבריה היו יותר עצמיים כמו שפירשתי והיא היתה הנוגעת בדבר באמת, וכמו שזכרה שעשה השבועה על דעתה, (כט) ולכן אמר לה בשבועה רבה חי ה' אשר פדה את נפשי מכל צרה, ר"ל מצרות הפלשתים וצרות שאול ואבשלום, (ל) כי כאשר נשבעתי בענין המלכות כן אעשה היום הזה. וההתפעלות הגדול הזה אשר התפעל דוד כאיש גבור חיל היה מתוקף לבבו לתקן את אשר עותו אדוניהו ויואב ואביתר, (לא) ובת שבע השתחוה אפים ארצה ואמרה יחי אדוני המלך דוד לעולם, והמאמר הזה אין ראוי שיובן על החיים הגשמיים, כי איך תתפלל בת שבע תפלת שוא שיחיה דוד לעולם בהיותו בן שבעים שנה? אבל התפללה על החיים האמתיים הנפשיים, כי זה היותר נכסף אצלו באשר הוא שם. והמתרגם תרגמו יתקיים, וכל שאר יחי תרגם יצלח, להעיר על מה שאמרתי. ואם נפרש החיים האלה על הגופיים, יהיה פירושו שלא יחשוב דוד שלפי שהיה ממליך את שלמה בנה יקצרו ימיו, ושהיא בעבור בנה תחפוץ במיתתו אינו כן, כי היתה מתפללת אל השם שיחיה המלך דוד לעולם, כאלו אמרה שיותר תחפוץ בחייו מבהמלכת שלמה, ולפי שלא יחשוב שהיא היתה מתפללת על שלמה והיתה קוראת אותו מלך, לכן פירשה המלך דוד: