אברבנאל על מלכים א א:כד

ומה שאמר נתן אדוני המלך אתה אמרת אדוניהו ימלוך אחרי, הוא מאמר נאמר בתמיהה, כאלו אמר וכי אתה אמרת אדוניהו ימלוך אחרי? באמת לא אמרת כזה, והתולדה היוצאת מזה היא, איך מלאו לבו של אדוניהו לעשות כן בלי מצותך? (כה) כי ירד היום, רוצה לומר מירושלים שהיתה גבוה אל אבן הזוחלת שהיתה למטה בגיא, ויזבח זבחים, כמנהג המלכים בעת המלכתם, ויקרא אנשי עצתו. ולפי שלא יחשוב דוד שלא עשה זה למלוך כי אם לשמוח עם חבריו, לכן פירש הנביא ששם במשתה אמרו יחי המלך אדוניהו, והנה לא נזכר בכתוב שכן היה, לפי שדרך הכתוב לגלות במקום אחד מה שאינו מפורש במקום אחר, ומיתת אדוניהו ויואב מורים על שהוא כן, רוצה לומר שנמלך אדוניהו בפעל כמו שאבאר: