אברבנאל על שמואל ב ח:טז

ולפי שזכר שעסק המלחמה וטרדתה לא היה מונע ממנו ענין המשפט, ספר הכתוב איך מנה דוד אנשים חכמים וידועים על כל הענינים, כי מנה את יואב בן צרויה אחותו שהיה שר הצבא מנהו על הצבא, ר"ל שהיה פקיד על אנשי החיל ללחום את המלחמות. וחז"ל אמרו בסנהדרין (פ"ו מ"ט ע"א), המשפט וצדקה שהיה עושה דוד היה גורם ליואב שיצליח במלחמות, ומתוך שהיה יואב טרוד במלחמות לא היה דוד טרוד בהם והיה הוא עושה משפט וצדקה, הרי שיואב היה גורם. ובמכילתא (א"ה חפשתי בכל המכילתא ולא מצאתי מדרש זה אבל בד"ר סדר שופטים דף רצ"ה ע"ב מצאתיו): אמרו מהו משפט וצדקה? ר' יהודה אומר שהיה דן את הדין מזכה את הזכאי ומחייב את החייב, אם לא היה לו לחייב ליתן היה דוד מוציא משלו ונותן, הוי משפט וצדקה. א"ר נחמיה אם כן היה מביא את ישראל לידי רמאות, אלא שהיה מצדיק נפשו של גזלן. ויהושפט בן אחילוד היה מזכיר, ר"ל מזכיר למלך לעניני המשפט אשר יפעל להם מה שראוי. וחז"ל אמרו (עיין רש"י) שהיה מזכיר הדין שבא לפניו ראשון כדי לפסקו ראשון: