אברבנאל על שמואל ב ה:כג

ודוד שאל בה' היעלה עליהם? והאל ית' השיבו לא תעלה הסב אל אחריהם, ר"ל לא תעלה עליהם מעתה ולא תלך בדרך ישרה כפעם בפעם, אבל הסב אל אחוריהם, ר"ל תבוא מאחורי מחניהם, ותבוא אל הפלשתים ממול בכאים, ר"ל מאחורי אילנות שהיו שם סביב המחנה, (כד) וכאשר תשמע קול הצעדה, ר"ל קול הנענוע והליכה, (מגזירת (משלי ל' כ"ט) מטיבי צעד) בראשי האילנות הבכאים ההם, (והם הנקראים בלע"ז מוראלי"ש) אז תחרץ, ר"ל תתנועע ותחזק ללחום בפלשתים. או יהיה כדברי רש"י תרים קול מלחמה ותצעק כי אז יצא ה' לפניך להכות בהם לא קודם זה. ות"י כמשמעך ית קול צוחתא ברישיה אילניא בכן תתקף ארי בכן נפק מלאכיה דה' לאצלחא קדמך, ירצה שהיו צועקים בראשי האילנות, ששולח הש"י לעזור לדוד מלאכי עליון משרתיו עושי רצונו. ואמנם למה היה הענין הזה, אמרו במדרש תהלים (מזמור כ"ז) א"ל הקב"ה לדוד אין לך רשות לפשוט יד בהם אפילו הם קרובים אצלך, עד שאתה רואה את ראשי אילנות מנענעים אז תחרץ, מהו תחרץ? לשון חיתוך הוא, שנא' (איוב י"ד ה') אם חרוצים ימיו, ולמה נתן להם סימן מראשי הבכאים ולא מאחריהם? א"ר ברכיה מפני שראש הבכא כלו מלא קוצים, לומר לך שכל זמן שישראל שרויים בצער כאלו צרה לפניו, שנאמר (תהלים צ"א ט"ו) עמו אנכי בצרה. ורד"ק כתב שצוה זה לפי שקודם זה לא הגיעה עת הישועה, ובעוד שלא יבא העת בין כך ובין כך הסב לאחריהם ובאת להם ממול הבכאים. והוא הוא מקום הקושיא, כי אם יש עת לכל חפץ תחת השמים, הנה הוא בדברים המושפעים מפאת המערכה, אבל כאשר דבר מלך שלטון והם הדברים המושגחים, יקשה מאד הגבלת הזמן ושבעת מה לא יעשה ובעת אחריו יעשה? ויותר נכון הוא מה שכתב רלב"ג, שצוה הש"י לדוד שלא יעלה על הפלשתים כי אם בתחבולות שיעשה, לשלא ירגישו בבואו, ולזה אמר שיסב אל אחריהם באופן שיבא להם ממול הבכאים, והם אילנות רבי הענפים והעלים, וגם שימתין שיבא רוח יניע ראשי הבכאים בדרך שישמע בהם כמו קול צעדי המתנועעים, כי יהיה זה סבה שיחשבו הפלשתים בשמעם קול צעדי דוד שהוא קול תנועת ראשי הבכאים ולא יהיו נשמרים ממנו כלל, ואז יתנועע במהירות ויפול עליהם, ובזה האופן מהתחבולה ינצחם. ואמנם הוצרכו הפעם הזאת לבוא עליהם בתחבולה מה שלא עשו בשאר הפעמים, לפי שנגלה לפניו יתברך שלפי המערכה היה ראוי שינצחו פלשתים לישראל, ועם היות שהאל יתברך יכול על המערכות, הנה אם היה אפשר שעל צד התחבולה עם העזר האלקי ינצחו, לא היה ראוי שיפעל נס אחר יותר מופלא, כי אין ראוי שיעשו הנסים כי אם להכרח רב. ואני אחשוב שלמה שהיה חטא שאול ופשעו שלא שמר את דבר ה' ולא לקח עצה ממנו בענין המלחמות, לא בגלגל כי לא שמר הזמן אשר אמר לו שמואל, ולא בעמלק שלא עשה הנקמה כאשר צוה ה' אותו, רצה יתברך להראות העמים והשרים שהיה דוד שומר מצוה, ושלא יעבור ולא יפיל מדבר ה' ארצה, ולזה כאשר ראהו משתדל ונכסף מאד במלחמת הפלשתים, השיבו ית' שלא יעלה ושיסוב אל אחריהם ולא ילחם עד שישמע קול צעדת הבכאים, וכל זה כדי לנסותו אם ישמור דבר ה' ומצותו או יעבור עליו כאשר עשה שאול: