אברבנאל על שמואל ב ד:ב

ובהיות אישבשת רפה ידים, מלאם ידם לשני אנשים שרי גדודים שהיו עם אותו בן שאול שזכר והיו מבני בנימין קרוביו ושרי גדודיו, (ג) ויברחו מאישבשת קודם לזה (לסבה מה שלא זכרה הכתוב) אותם השני אנשים הבארותים, ר"ל בני רמון הבארותי והלכו גתימה. ויהיו שם גרים עד היום הזה, ר"ל עד היום ההוא שבאו להמית אישבשת, כי בשמעם שמת אבנר ורפו ידיו יתעוררו לזה הפועל המגונה. ויהיה לפי זה אמרו היו בן שאול חסר למ"ד כמו היו לבן שאול, כמו (שמואל א' י"ג ח') למועד אשר שמואל. ומנחם פירש ששני האנשים האלה הרגו קודם לזה ימים רבים בן שאול אחר, לא אישבשת כי אם לבן שאול אחר, ולכן ברחו גתימה והיו שם גרים עד היום הזה שבאו להרוג את אישבשת. והתנכרו ועשו עצמם כלוקחי חטים, ולא נשמרו אנשי הבית מהם, שהיו מדברים עמו על קנין החטים, ובזה האופן הרגו אותו והלכו להם כדי למצוא חן בעיני דוד: