אברבנאל על שמואל ב כד:ה

וזכר הכתוב שמקצה תשעה חדשים ועשרים יום שבו אל ירושלם, ולפי שהיה הצווי בעצם וראשונה אל יואב (להיותו שר הצבא) לכן הוא בעצמו נתן מפקד העם אל המלך. ואמנם במספר העם אשר ספר שהביא יואב אל המלך כבר התעוררו (ילקוט ח"ב דף כ"ו ע"ג) חז"ל על ההפרש הגדול ועל החלופים שבאו בזה בדברי הימים, כי שם הוסיף בישראל שלש מאות אלף וחסר באיש יהודה שלשים אלף ממה שנזכר כאן, ואמרו במדרש שמואל, (סוף פר' ל') שני פתקין עשה יואב אחד מרוב' ואחד מועט, אמר אם מקבל את המועט מוטב, ואם לאו אתן לו את המרובה. ובמדבר סיני רבה (פ"ב רי"א ע"ד) אמרו גם כן, ויתן יואב את מספר מפקד העם, אם מספר למה מפקד? אלא עשה שני אנפיראות גדולה וקטנה, הראה לדוד הקטנה והגדולה לא הראה לו, לכך כתיב את מספר מפקד העם. (עיין הלכות עולם שער ד' פרק ג') ובל"ב מדות דר' אלעזר בנו של ר' הגלילי אומר, משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, כיצד כתוב אחד אומר (דברי הימים א' כ"א כ') ויהי כל איש ישראל אלף אלפים ומאה אלף, וכתוב אחד אומר שמונה מאות אלף, נמצא ביניהם שלש מאות אלף ואלו מה טיבן? בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (דברי הימים א' כ"ז א') ובני ישראל למספר' ראשי האבות ושרי האלפי' והמאות ושוטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלוקת האחת עשרים וארבעה אלף שלש מאות, הללו היו כתובים בנימוסי המלך ולא היו צריכים להמנות, כיצד? כ"ד אלף לכל חדש הרי לשנים עשר חדש מאתים ושמונים ושמונה אלף, נשתיירו שנים עשר אלף לנשיאי ישראל והשליכן הכתוב מכאן וחזר וכללן להלן. ועוד מצאנו בהגדה, א"ר יהושע בן לוי הכתובין מוסיפין בכאן מה שחסרו כאן, אלו שני שבטים שלא נמנו, שכך כתיב בד"ה ולוי ובנימין לא פקד בתוכם וגומר. (עיין כל זה בילקוט ח"ב דף כ"ג ע"ב, ובפי' רש"י ורד"ק לזה המקום) ורד"ק הלעיג מזה הדעת, וכתב עליו שלפי זה היה ראוי שיבא פסוק ולוי ובנימן לא פקד, כאן בספר שמואל שהוא המספר המועט, והיה ראוי לתת טעם אליו לא בדברי הימים שבא המספר הגדול. ועוד הקשה עליו מאשר לא נתן טעם אל החלוף שבא בשבט יהודה. ולפי דעתי לא הבין והשיג רד"ק כוונת רבי יהושע, והוא אצלי היותר מתישב ונכון, והוא שכאן אמר שמונה מאות אלף שהוא המספר אשר הביא יואב אל דוד שלא נכלל בו לוי ובנימין, אמנם בדברי הימים ראה להביא עזרא מספר העם בשלמות עם שבט לוי ובנימן, ולזה אמר שם ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף, להגיד שזה היה המספר השלם הכולל, ומה שאמר שם אחרי זה ולוי ובנימן לא פקד בתוכם, אינו להגיד שלא היו נכללים באותו מספר, כי אם להודיע הסבה אשר בעבורה היה המספר ההוא יותר גדול מאשר הביא יואב לדוד, והיא שלוי ובנימן לא פקד יואב בתוכם באותו מספר שהביא אל דוד, לפי שהיה נתעב ונאלח על יואב דבר המלך במנין העם, ולכן כדי להמעיטו לא פקד לוי ובנימן והביא לו מתי מעט, אבל שם בדברי הימים ראה עזרא להודיע מספר כל איש ישראל בשלימות עם לוי ובנימן, ולכן היה המספר ההוא יותר גדול, ואולי היו אלה השני פתקים שעשה יואב אחד עם לוי ובנימן והוא אשר נזכר בדברי הימים, ואחד בלתם שנתן לדוד והוא הנזכר בכאן. ואמנם החלוף שבא בשבט יהודה הוא, לפי שהכתוב בכל המקומות יחוש למספר הגדול ויעזוב מספר הקטן, ולזה אמר בדברי הימים ואיש יהודה חמש מאות אלף על צד הכללות, האם תחשוב שבאו ישראל למנין שלם מהמאות אלף בלי מספר קטן מאחדים ועשרות מאות ואלפים? והוא אפשר רחוק, אבל לא חשש הכתוב כי אם למספר הגדול. או נאמר שבמנין יואב לא נכללה ירושלם שהיתה מיהודה, כי היה דוד שם ולא היה יואב מצוה למנותו, ועזרא ראה לעשות המנין שלם עם אנשי ירושל', והתבארה עם זה השאלה הששית, ולכן יהיה יתר בכאן שלשים אלף בבני יהודה מפאת ירושלם: