אברבנאל על שמואל ב כד:טו

ויתן ה' דבר בישראל וגו'. ספר הכתוב שנתקיים יייעוד הנביא ונתן ה' בהשגחתו הפרטית על צד העונש דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד. והמתרגם פירש מעידן דמתנכיס תמידא ועד דמיתסק, וכן אמרו במדרש שמואל (פרש' ל"א) ר' חייא בר אבא אומר משחיטת התמיד ועד זריקת דמו, ורבנן אמרי משהנץ החמה עד שנתמלא כל הגלגל. בוא וראה כמה אוכלוסין מהם נפלו? אלו היתה שעה שלימה על אחת כמה וכמה? ואני אחשוב על דרך הפשט שמועד הוא השעה אשר דבר הנביא לדוד, וידוע שדבור הנביא היה לדוד בבקר כמו שזכר, ומיד בבקר היום הנמשך נפל הדבר בעם והתמיד עד עת אותו המועד ממחרתו, באופן שביום אחד שלם מעת לעת נפלו מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש. וכבר כתבתי שהיו המתים האנשים החוטאים בדבר שבע בן בכרי, ואין לומר איך לא נתקיים הייעוד האלקי שאמר הנביא שיהיו שלשה ימים דבר? כי זה היה כענין נינוה שקרא יונה הנביא עליה (יונה ג, ג) עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת, ובתשובת העם ניחם האל על הרעה, וכן יזכור הכתוב בכאן שלתפלת דוד ניחם ה' על הרעה ולא היה הדבר כי אם יום אחד בלבד. ואפשר לפרש הפסוקים ששלשת ימים התמידה המגפה, וזהו אומרו מהבקר ועד עת מועד שהוא מועד השלשה ימים שיעד הנביא.