אברבנאל על שמואל ב כג:ג

אמר אלקי ישראל לי וגו'. חכמינו ז"ל בפרק אלו מגלחין (מ"ק ט"ו ע"ב) דרשו הפסוק הראשון הזה, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן אני מושל באדם, מי מושל בי? צדיק, שאני גוזר גזרה והוא מבטלה, הוי צדיק מושל יראת אלקים. והמפרשים פירשו שהצדיק יהיה מושל עם יראת אלקים, וכאלו אמר שהמושל באדם ראוי שיתחברו בו שני תנאים, האחד שיהיה צדי' וישר, השני שיהיה מושל עם יראת האלקים ולא יסור מן התורה ימין ושמאל, כי זה הוא המושל באמת וכפי הרצון האלקי. ובין לדעת המדרש ובין לדעת המפרשים יחסר בכתוב בי"ת המשרתית, ויהיה אומרו יראת אלקים כמו ביראת אלקים. והנראה לי בזה הוא שהכתוב כפשוטו לא יחסר כל בו, יאמר שאמר אלקי ישראל מאמר אחד רשום, ועל דוד ובעבורו דבר אותו המאמר צור ישראל שהוא האל ית', והמאמר הרשום הוא מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים, ר"ל כאשר יהיה המושל באדם צדיק הנה בלי ספק מושל יראת אלקים תמשול בארץ, לפי שבהיות המלך צדיק צדקות אהב, כל עם ילכו בדרכיו ותמשול בקרב הארץ יראת האלקים וצדקתו, וכאלו בהיות המושל צדיק אינו הוא המושל, כי אם יראת האלקים היא היא אשר תמשול בקרב הארץ, ולא כן בהיותו מושל מקשיב על שפת שקר שכל משרתיו ועמו יהיו רשעים בהכרח, ואל תקשה על זה הפירוש מאשר אמר מושל יראת אלקים בלשון זכר, והיה ראוי לומר תמשול בלשון נקבה, כי גם מצאנו שיאמר ביראה לשון זכר, כמו (תהלים נ"ה ו') יראה ורעד יבא בי, ולזה פעמים תבא היראה בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה: