אברבנאל על שמואל ב כב:ב

ויאמר ה' סלעי מצודתי וגו'. החלוף הראשון אשר בא בשירה הוא, שבספר תהלים אמר מכף כל אויביו ומיד שאול, וכאן אמר בשניהם ומכף, כמו שאמר מכף כל אויביו ומכף שאול. והסבה בזה מבוארת שהיה ליפוי הדבור, כי דוד בתהלותיו ובנצחון מלחמותיו היה אומר מכף כל אויביו ומכף שאול, וכאשר כתב השירה על ספר ראה שהיה יותר יפה לו לומר באויבים לשון כף ובשאול לשון יד, כי היה אצל המשוררים הטעם והיפוי בהכפל הענינים במלות שונות לא במלות אחרות בעצמם, ולזה לא אמר מכף כל אויביו ומכף שאול כי אם ומיד שאול לשנות הדבור. החלוף השני הוא, שכאן אחרי אמרו מכף כל אויביו ומכף שאול התחילה השירה בפסוק ויאמר ה' סלעי ומצודתי וגו', ובספר תהלים נכנס ביניהם פסוק אחר והוא ויאמר ארחמך ה' חזקי, והפסוק הזה כלו לא אמרו בשירה כאן כלל. והחלוף השלישי הוא שכאן אמר ויאמר ה' סלעי, ובספר תהלים לא זכר ויאמר כי אם ה' סלעי ומצודתי וגו'. והסבה בשניהם היא, שכאן שהיתה השירה שבח והודאה על תשועות דוד שעברו עליו התחיל ויאמר ה' סלעי וגו', כי זה היה התחלת השירה, אבל בספר תהלים שסדר המזמור לכל מתבודד שיבקש רחמים ויתחנן לפני המקום לא לבד לתת הודאה על מה שעבר בדוד כי אם לבקש רחמים על העתיד, הוצרך להקדים שם ארחמך השם חזקי, ר"ל אבקש רחמים ממך ה' חזקי, כי בזה יבקש המתבודד רחמים ועזר האלקי בכל עניניו, ולפי שבפסוק ארחמך ה' חזקי בא ויאמר, לכן לא הביאו בפסוק השני ואמר לבד ה' סלעי וגו'. וחלוף הרביעי הוא, שבכאן אמר ה' סלעי ומצודתי ומפלטי לי, ובספר תהלים לא אמר לי כי אם ה' סלעי ומצודתי ומפלטי. והסבה בזה היא, כי בכאן ראוי שיפורש הכתוב ושיעורו ה' לי סלעי ומצודתי ומפלטי, ר"ל שהיה האל יתברך בערך דוד ולטובתו בענין הסלע והמצודה החזקה מגדל וראשו בשמים בו ירוץ צדיק ונשגב, אבל בספר תהלים כשתקן השירה לכתבה על ספר ראה שיהיה מיותר בעיני הקורא מלת לי, ושהיה די באמרו ה' סלעי ומצודתי ומפלטי, כי הכנוי הוא בתוארים דבק עמהם ולזה לא אמר שם לי: והנראה אלי בשירה הזאת הוא, שדוד חלקה לארבעה חלקים. האחד הוא בהקדמת השירה, והוא בשני הפסוקים הראשונים, עד מחמס תושיעני. והחלק השני הוא בביאור איך הקב"ה מלט והציל את דוד מידי אויביו שלא יהרגוהו, והתחיל בפסוק מהולל אקרא ה' וגו' עד כי אתה נרי ה'. והחלק השלישי יספר בו שנתן השם יתברך לדוד כח וגבורה לא לבד להנצל מאויביו, כי אם גם להכות בהם מכה רבה ולהכניעם, ויתחיל מאמרו כי אתה נרי וגו' עד חי ה' וברוך צורי. והחלק הרביעי הוא בחתימת השירה והשבח לאל יתברך, והוא מחי ה' וברוך צורי עד סוף השירה. ופירוש שני הפסוקים הראשונים שהם הקדמת השירה כך הוא. ראשונה הניח משל אחד בפסוק הראשון, והוא ה' סלעי ומצודתי ומפלטי לי, ר"ל שהאל יתברך היה כסלע וכמצודה והוא המגדל החזק שבו תהיה פלטה.