אברבנאל על שמואל ב כא:טו

הפרשה הכ"ד תספר המלחמות שעשה דוד עם ארבעת בני הרפה, והשירה אשר דבר להשם על תשועותיו ודבריו האחרונים והגבורים אשר היו לו. תחלת הפרשה ותהי עוד מלחמה לפלשתים וגו', עד אומרו ויסת השם וגו', והנה שאלתי בפרשה הזאת שש שאלות:

השאלה הראשונה בארבעת המלחמות שזכר כאן שנפלו בהם ארבעה הנפילים בני הרפה, אם היו קודם הרעב שזכר למעלה וקודם ענין אבשלום או היו אחריו כסדר הפרשיות? ואם נאמר שהיו קודמים בזמן לענין אבשלום וענין הגבעונים, יקשה למה נזכרו בזה המקום? ואיך אמר ותהי עוד המלחמה וגו', ויהי אחרי כן וגו'? והדברים האלה יורו שהיה זה מאוחר בזמן אחרי הספורים הקודמים. ואם נאמר שקרו כפי סדר הפרשיות, יקשה גם כן איך זכר ראשונה מהם המלחמה האחרונה שבה נשבעו לא תצא עוד אתנו במלחמה וגו'? ואחריה זכר המלחמה אשר הכה בה את גלית, והנה היא היתה הקודמת לכל מלחמות דוד? גם שבדברי הימים (דברי הימים א' כ') זכר לבד שלשה מאלה האחרונות ולא זכר הראשונה מהם שזכר בכאן, וגם יתחלפו המקומות שהיו שם המלחמות ממה שזכר שם למה שזכר כאן:

השאלה השנית בשירה אשר דבר דוד, כ"א חברה בסוף ימיו כמ"ש המפרשים והיתה שבח והודאה לאל ית', איך אמר א"כ ביום הציל השם אותו מכף כל אויביו ומיד שאול? והנה הצלתו מכף שאול היה ימים רבים ופעמים רבות והצלתו מיד האויבים היו ג"כ פעמים הרבה ולא היה כל זה ביום אחד, ואיך אמר א"כ ביום הציל השם אותו? וגם כל הדברים האלה היו בבחרותו, ואיך לא נתן עליהם הודאות לאל יתברך הפודה את נפשו מכל צרה ושבחו עליהם באחרית ימיו? והנה ההלל יאות בזמן התשועה עצמו, כל שכן באמרו עם לא ידעתי יעבדוני בני נכר יכחשו לי ושאר הדברים יורו תפלתו על העתיד ולא היה א"כ בסוף ימיו. ואם עשה דוד השירה הזאת בבחרותו, למה זכרה באחרונה? ויקשה ג"כ הכפל הדברים אשר באו בה והחלופים אשר באו ממה שזכר בה כאן למה שזכר בספר תהלים (מזמור י"ח):

השאלה השלישית בדברי האחרונים, מה ראה בדברים האלה ומה הצורך והתועלת בהם יתר ממה שאמר בשירה? ומה ענין אמרו כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח? והנה הצמיחה בתשועה ובחפץ הוא הטוב וההפסד בו הוא הרע, ואיך יחפוץ אם כן שלא יצמח ישועתו וחפצו? וענין הבליעל שזכר שהוא כקוץ מונד כלהם יראה שאין לו ענין כפי סדר הדברים ואין לו צורך בדברים האחרונים. גם יקשה שאין אלו דברי דוד האחרונים, שהנה אחר זה צוה את שלמה בנו ודבר דברים אחרים יותר אחרונים:

השאלה הרביעית אם דברי דוד האחרונים האלה הם נבואה גמורה או אם הם דברי שבח? כי לשני הדעות נטו חכמינו ז"ל (מועד קטן פרק ג' ט"ז ע"ב) והמפרשים, ואם הם נבואה איך לא אמר בהם ויהי דבר השם אל דוד או הדבר אשר דבר השם אל דוד וכדומה מהלשונות האלה המורים על אמתת הנבואה? ואם הם דברי שירות איך לא קראה שיר או שירה או מזמור? ועוד למה לא הושמו הדברים האלה בספר תהלים כיתר המזמורים? השאלה החמשית בספור הגבורים אשר לדוד, ראשונה למה לא זכר יואב שר הצבא שהיה גבור ואיש מלחמה ומי כמוהו מורה? ושנית מה ענין אמרו מן השלשה הכי נכבד ואל השלשה לא בא? ויורה שענין זה המאמר הוא הקבוץ בין החיוב והשלילה:

השאלה הששית בחלופים עשרה שבאו ממה שזכר בספורי הגבורים אשר לדוד בדברי הימים (דברי הימים א' י"א) ממה שזכר כאן, אם בספרו שם גבורים שלא זכר כאן, ואם בספרו כאן גבורים שלא זכר שם, ואם ביחסו כאן לאחד מהן מה שייחס שם לגבור אחר ובשאר החלופים אשר אעיר בדברי הפרשה.

והנה אפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות כלם:

ותהי עוד מלחמה וג'. אפלא מהמפרשים שלא חקרו ולא השתדלו לדעת אם היו המלחמות האלה אחרי ענין אבשלום ומעשה הגבעונים כסדר הפרשיות, או היו קודם לזה? והוא באמת ענין תצטרך ידיעתו מאד, ובדברי הימים (דברי הימים א' כ') ראיתי שנזכרו המלחמות האלה אחרי מלחמות בני עמון וסמוך ללכידת רבת בני עמון שזכר למעלה ויורה שבאותו זמן היו, והתימה הוא למה שם בדברי הימים זכר מהגבורות והמלחמות הארבעה האלה ג' מהם אשר זכר כאן באחרונה? והשמיט ולא זכר הראשונה שזכר בכאן מישבי בנוב שאמר להכות את דוד ויעזרהו אבישי בן צריוה וימיתהו אז נשבעו עבדי דוד לא תבא עוד אתנו למלחמה וגו'? וראוי לשאול מה ראה עזרא לספר שם שלשת המלחמות ולא הרביעית הזאת? והנה ראיתי שמפרשי הנוצרים נטו על כי מה שנזכר בכאן מהלחמות האלה אינם מסודרות בקדימה ואיחור כפי זמנם, כי אשר זכר ראשונה אמרו שהיתה האחרונה בזמן שלא בא דוד אחריה למלחמה אחרת, ואשר זכר כאן שנית שהכה סבכי החשתי את סף היה קודם בזמן לאשר זכר ראשונה, והשלישית שזכר כאן שהכה אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי וגו', אמרו שזו היתה המלחמה הראשונה בזמן, והוא אשר הכה דוד בבחרותו את גלית הפלשתי, ופירשו אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי על דוד, אלחנן שחננו האל, בן יערי שהלך זמן הרבה ביערים נרדף משאול, ארגים שיה דוד מזרע בצלאל שהיה ראש אורגים ונשיא לכל מלאכת מחשבת, ובית הלחמי הוא ממה שאמר ישי בית הלחמי, וזה כלו נאמר על דוד שהרג את גלית הפלשתי שהיה מגת, והמלחמה שזכר כאן באחרונה היה בימי מלכות דוד. ולדבריהם אלה באו הפרשיות כלם בלי סדר בקדימה ובאיחור. ועוד יקשה אליהם אמרם שהמלחמה השלישית הזאת היתה מלחמת גלית הפלשתי? כי הנה בדברי הימים נאמר במקום זה ויך אלחנן בן יערי את לחמי אחי גלית הגתי וגו', הנה אם כן לא ספר הכתוב כאן מלחמת גלית כי אם מלחמת אחיו, גם מלחמת גלית היתה בעמק האלה וכאן זכר שהיתה זאת המלחמה בנוב. וחכמינו ז"ל דרשו בו דברים, אמרו במסכת סנהדרין פרק חלק (דף צ"ה ע"א) מאי וישבי בנב? אמר רב יהודה אמר רב איש שבא על עסקי עון נוב. ואמרו שאבישי לא היה שם עם דוד כי היה עם יואב במלחמת בני עמון, ועברה יונה בפניו מטרפת בכנפיה וידע אבישי כי היה דוד בצרה, והלך לו וקפצה לו הארץ ובא והרג את ישבי. וחכמינו ז"ל אמרו (שם) ויעזור לו שעזרו בתפלה. ועוד אמרו בדרש (מדרש רות) ותהי עוד המלחמה בנב וגו' ויך אלחנן, זו כבר קדמה לכלם ולא מנאה כאן אלא לצרף מיתת בני ערפה, אלחנן זה דוד, בן יערי ארגים, שהיו בני משפחתו אורגי פרוכת למקדש שקרוי יער, הנה אם כן מהדרש הזה לקחו מפרשי הנצרים פירושם אשר זכרתי. ולדעתי הפרשיות כלם מסודרות בקדימתם ואיחורם, ואחרי מות אבשלום ואחר ענין הגבעונים קרו הדברים, ולזה אמר ותהי עוד המלחמה לפלשתים את ישראל, רוצה לומר שמלבד המלחמות שזכר למעלה שהיו לבני ישראל אלו באלו, הנה עוד אחריהם נלחמו הפלשתים עם ישראל, וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו עם הפלשתים ויעף דוד, רוצה לומר שנחלש דוד, והיתה הסבה בזה לפי שהיה כבר זקן בא בימים ויחלשו כוחותיו מן הצרות, וכבר אמרו המדקדקים כי ויעף דוד, (שמואל א' י"ד כ"ח) ויעף העם, שהם מלשון חולשה הם בפת"ח העי"ן אבל (ישעיה ו' ו') ויעף אלי אחד מן השרפים, שהוא מלשון עופפות בא בקמ"ץ להבדיל ביניהם בניקוד: