אברבנאל על שמואל ב יט:לה

(לה-לו) האחת זקנתו שכבר אין כח בו לעמוד בהיכל המלך, וזה כי אם יחפוץ בו המלך, יהיה אם לקבל ממנו עצה או לעשות עמו חסד ואמת ולכלכלו ולענגו על שלחנו, ואם היה בוחר בו לקבל עצתו הנה הוא פעל בטל, כי לזקנתו לא ידע בין טוב לרע ולא יבדיל ביניהם, ולא יהיה אם כן בפיו טוב טעם ודעת, ואם יבחר בו לעשות עמו חסד ולענגו שם על שלחנו, הנה הוא ג"כ פעל בטל לזקנתו, וזהו אם יטעם עבדך וגו', הנה אם כן תכליתו לא היתה תועלת לא לדוד ולא לברזילי. ורז"ל אמרו (שבת פכ"ג דף קנ"ב ע"א) שברזילי היה שטוף בזמה ולכן קפצה בו זקנה: והטענה השנית שבעמל הדרך ימות מהרה לזקנתו קודם בואו לירושלם, (לז) וזהו כמעט יעבר לו עבדך את הירדן, רוצה לומר כמעט יעבור כי מיד ימות, ואם כן במקום שיחשוב לגמלו טובה יגמלהו רעה, וזהו ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת, כלומר גמולה רעה שימות בדרך? (לח) ולזה מוטב הוא שישב בביתו וימות בעירו ובנו כמהם יעבור עמו. והמפרשים פירשוהו כמעט יעבר עבדך, ר"ל אעבור עמך מעט מהירדן ואשוב מיד לשבת ולמות בעירי, ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת? ר"ל טובה הרבה על עבודה מעוטה שעבדתיך.