אברבנאל על שמואל ב יח:ח

ונתן הסבה למה נגפו, ואמר שהוא לפי שהיתה המלחמה נפוצה על פני האדמה, כלומר שאנשי אבשלום נפוצו אלה מכאן ואלה מכאן, ואין דבר שיעזור אנשי המלחמה בהיותם מחוברים ודבקים כי יכפל כחם, ואין דבר שיחרימם בהיותם נפוצים, והיתה נפוצתם כל כך שביראתם ומורך לבבם נכנסו ביער והרבה היער לאכול בהם יותר (רוצה לומר בהכשלם שמה והכות עצי היער בהם או החיות רעות כדברי יונתן בן עוזיאל) מאשר אכלה החרב. וחכמינו ז"ל שאלו מאין היה יער לאפרים מעבר לירדן? ופירשו (בבא קמא פרק ז' פ"א ע"ב) שמעשרת תקנות שתקן יהושע אחת מהן היתה שיהיו מרעין בהמותיהם בחורשין, כלומר שלא יקפידו אם בהמות שבט זה ירעו ביער שבט אחר, ונחלת בני אפרים היתה בארץ כנען סמוכה לירדן והיער בעבר אחר והיו מעבירים בני אפרים בהמותיהם ומרעין אותם באותו יער, לפיכך נקרא יער אפרים. וכפי הפשט אינו מן הבטל שיהיה יער בארץ אפרים ואם לא נזכר בכתוב, או שלא היה יער בחלוקת הארץ ונעשה יער אחר כך: