אברבנאל על שמואל ב יז:ד

וזכר הכתוב שישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל זקני ישראל, וזה במה שאמר שילך אחיתופל ובחורי ישראל, אך אמנם למה שבאו בדבריו דברים זרים מהכאת דוד וזולתו, לא נחה דעת אבשלום בו ובקש לדעת עצת חושי, וזה עם היותו רע דוד, ולזה אמר גם לחושי, גם הוא לרמוז החשד אשר היה בעצתו. ובמדרש שמואל (סוף פר' י"ז) תאני ר' שמעון בן יוחאי, עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע הקול ואינו מתירא, כיון שחטא אמר (בראשית ג' י') ואירא כי ערום אנכי. עד שלא חטאו ישראל מה כתיב בהו? (שמות כ"ד י"ז) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל בית ישראל, וכיון שחטאו אפילו פני הסרסור היו יראים מלהסתכל שנאמר (שם ל"ד ל') ויראו מגשת אליו. עד שלא חטא שאול כתיב ביה (שמואל א' י"ד מ"ז) ובכל אשר יפנה ירשיע, וכיון שחטא (שם י"ז י"ח) וישמע שאול וגו', את דברי הפלשתי ויחתו ויראו מאד. עד שלא חטא דוד אמר (תהלים כ"ז א') השם אורי וישעי ממי אירא, וכיון שחטא מה כתיב ביה? והוא יגע ורפה ידים, והחרדתי אותו וגו', רמז בזה שכוון אחיתופל שהיה דוד ירא כאיש חוטא ופושע ולזה עצר כח נגדו: