אברבנאל על שמואל ב טז:כג

ואמנם סמך הכתוב לזכור כאן שהיה עצת אחיתופל בימים ההם כשואל דבר מאת האלקים לסבות. האחת להגיד למה לא חלקו הזקנים וחושי בזה עם היות שידעו בעצה הזאת, ולזה אמר שלא מצא חושי הארכי וכל הזקנים מקום לחלוק עליה, וגם שאם יחלוק אפשר שיחשד שהיה אומר זה לכבוד דוד, ולפי שלא מצא פני ההראות לחלוק עליו שתק. ואחשוב אני שהפסוק הזה הקדמה למה שיזכור מעצת אחיתופל וחושי, והוא שעצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם היה כאשר ישאל איש בדבר האלקים, אם לדוד ביעצו אותו, ואם לאבשלום במה שיעץ אחריו, ועם כל זה סבב השם יתברך שאבשלום וכל ישראל יסכימו יותר בעצת חושי מעצת אחיתפל. וכבר ביאר הפילוסוף שהעצה היא בדברים העתידים ובדברים האפשריים, וענינה היא העמידה על הסבות והדרכים אשר יגיע בהם לכל דבר אל התכלית הנרצה, והיתה עצת אחיתפל תמיד שלא יחטא בסבה ודרך מהדרכים המיוחדים להגיע על הדרוש, ולכן אמר שהיה ענינו כשואל איש בדבר האלקים, ואולי טוב עצתו היה לו בכח אלקי להיות כח המדמה שלו מושפע ונשלם מאד מהעליונים, וזהו כאשר ישאל איש בדבר האלקים. והנה אחיתפל היה אבי אביה של בת שבע אשת דוד, כמו שנאמר בגבורי דוד (סימן כ"ג ל"ד) אליעם בן אחיתפל הגלוני, ובת שבע היתה בת אליעם, והנה עם זה בהיותו עם דוד היה מיעץ אותו באמת ובתמים, ואחרי שהיה בקושרים עם אבשלום היתה עצתו שלימה נגד דוד, ולזה כוון באמרו גם לדוד גם לאבשלום. והאפוד כתב שהיה אחיתופל קודם זה יועץ לאבשלום, ואין זה מחוייב מאמרו גם לאבשלום, כי זה כתב כותב הספר למה שראה עצת הפילגשים ועצת אבחרה נא שנים עשר אלף איש וגו', היותם עצות נכונות וישרות כפי חומר הדרוש וטבע הענין. ובמדרש תהלים (סוף מזמור ג') אמרו (שם ב') רבים קמים עלי, רבים בקומה רבים בתורה, רבים בקומה זה שובך וגלית, שובך למה נקרא שמו כן? שהיתה קומתו כשובך, ושופך היה שמו שהיה שופך דמים, וכן גלית שכתוב בו שש אמות וזרת. רבים בתורה, דואג אב ב"ד היה נאמר (סי' כ"א ז') אביר הרועים אשר לשאול, אחיתופל יועץ היה, שנאמר ועצת אחיתופל, איש קרי ולא כתיב, שלא היה איש אלא מלאך, וכן אמר דוד ואתה אנוש כערכי: