אברבנאל על שמואל ב טז:יח

וחושי השיבו שמשתי טענות יראה שעשה מה שראוי. האחד לפי שהוא לא היה אוהב את דוד ועובד אותו במה שהוא דוד כי אם במה שהוא מלך ישראל, ועתה שאינו מלך למה ילך אחריו? וזהו לא כי אשר בחר השם והעם הזה, רוצה לומר היושבים שמה עם המלך וכל ישראל והם אשר בכל הארץ לו אהיה ואתו אשב. וכתב כתבתי פעמים שהמלכת המלכים תושלם בשני דברים, בחירת השם יתברך בו ושיקבלוהו העם וישימוהו עליהם למלך, ולזה אמר כאן אשר בחר השם והעם הזה וגו'. והטענה השנית היא אמרו, (יט) והשנית למי אעבוד הלא לבפי בנו וגו'. רוצה לומר אינני הולך למשפחת בית שאול כי אם לפני בנו, והמלכות לך יאות כפי הדין, ואם כן בזה לא אפשע לאביך, ולכן הוליד משתי הטענות כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך, ומהמאמר הזה יראה שלא היתה כוונת אבשלום למרוד באביו ולהמיתו כי אם לירש מלכותו ולישב במקומו. ולפי שהיו דבריו של אבשלום שהוא היה אוהב את אביו בכל לבבו, לכן אמר אליו חושי למי אני אעבוד הלא לפי בנו וגו'. והנה אבשלום קבל את חושי לעבד נאמן, אבל לא שאל בראשונה עצה ממנו, (כ) ולאחיתופל לבד שאל העצה והוא יעצו בוא אל פלגשי אביך. או נאמר כדברי האפוד, שאמר הבו לכם עצה לכל הזקנים, עם היות שפרט אחיתופל לפי שהיה הראש: