אברבנאל על שמואל ב טז:יג

ובמדרש תהלים (מזמור ב') אמרו וילך דוד ואנשיו בדרך, וכי באויר היה לכם לילך אלא שהלכו בדרך עצת דוד. ושמעי הולך בצלע ההר, שהזכיר מעשה הצלע שהוא בת שבע, הוא שדוד אומר (תהלים ל"ח י"ח) כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד, והאו שאמר דוד לשלמה והוא קללני קללה נמרצת נוטריקון "נואף "מואבי "רוצח "צורר "תועבה. מאי והנך ברעתך? אמר ר' אבא בר כהנא אסקופין של בת שבע הולכת לפני דוד. הנה ביארו חכמינו ז"ל בזה המאמר ששמעי רמז לדוד עון בת שבע ואוריה החתי, וכל זה מורה על חסידותו ויושר שכלו של דוד שמשל ברוחו ושמר לפיו מחסום בעוד רשע לנגדו, (יד) ולזה מה שאמר אחר זה ויבא המלך וכל העם עייפים, רוצה לומר שבא לבחורים שהוא המקום שזכר למעלה, והיו עייפים ועצבים מעמל הדרך ומיגון דברי שמעי וינפש שם מכל עמלו: