אברבנאל על שמואל ב יד:כה

והנה סמך לזה ספור יופי תוארו של אבשלום ושבגלחו את ראשו מדי שנה בשנה מחול ימים יכבד, וששקל שער ראשו מאתים שקלים במשקל המסודר מהמלך הנקרא אבן, כמו שנאמר (דברים כ"ה י"ג) לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן וגומר. וחשב רד"ק שהוא הקדמה למה שיזכור שמרד במלך דוד, ולדעתו היה ראוי שיזכור זה אחרי סיום הספור הזה ושבא אבשלום לפני המלך. ויקשה עוד למה בא אחרי זה ספור בני אבשלום ושהיה לו בת אחת יפה מאד? וכל זה בתוך הספור הנזכר עם שאינו מענינו. ואני אחשוב שזכר הכתוב שהיה דוד כל כך עצב על הריגת אמנון שגם אחרי דברי האשה ובוא אבשלום ירושלם לא רצה לראותו, עם היותו איש כל כך יפה שלא היה בכל ישראל כמוהו להלל מאד מכף רגלו וגומר, ר"ל שיש אנשים יפים בדבר אחד ואינם כן בדבר אחר, והוא לא היה כן, כי היה מהולל בתושבחות בכל איבריו ולא היה בו מום כלל, (כו) ומלבד יופי תוארו הנה עוד היו עוד שערות ראשו תלתלים מסולאים בפז, ועכ"ז שהיה אבשלום יפה תואר ויפה מראה הבן יקיר לו ונער שעשועים (הוא הסבה בחשוק האדם את בנו חבה יתירה וידועה לו) לא היה רוצה אביו לראותו: