אברבנאל על שמואל ב יג:לט

ותכל דוד המלך וגומר. הפסוקים האלה מלבד מה שכתבו המפרשים הנה כתב החכם האפוד דברים מחוורים, והנני מפרש אותם כפי הטוב ממאמריהם, ועם זה אחוה דעי אף אני אולי אחדש בהם דבר כיד אלקי הטובה. ואומר שהמפרשים חשבו שפירוש ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום וגו', וידע יואב בן צרויה כי לב המלך על אבשלום, פירושו שהיה לבו עליו לאהבו, ולכפר בעד חטאתו ולהשיבו אליו, ואמרו ותכל שאותה נפש דוד לצאת בעבור אבשלום מרוב תאותו לו, על דרך (שיר ה' ו') נפשי יצאה בדברו. ובל"ב מדות של ר' אליעזר פירשוהו כן, שאחז הכתוב דרך קצרה, כאלו אמר ותכל נפש דוד, זכר לדבר (תהלים פ"ד ג') נכספה וגם כלתה נפשי. וראב"ע פירש ותכל אשת דוד, ר"ל שאם אבשלום עשתה לדוד בבקשותיה שיכסוף אותו ושיצא אחד מנעריו להביאו, וזהו לצאת אל אבשלום. והטיב לראות האפוד, שכתב שדוד כל השלש שנים בהיותו מתאבל על בנו היה יוצא תמיד לבקש נקמתו מאבשלום, ואחרי הזמן הזה השתדלה אם אבשלום או תמר אחותו או בתו עם המלך ומנע אותו לצאת עוד לבקש הנקמה מאבשלום, והשתדלה בזה עתה לפי שראתה כי ניחם המלך על מיתת אמנון, ולפי שכבר היה מקבל תנחומין עליו מצאה האשה מקום למונעו מהיציאה. ויהיה ותכל מגזרת (שם מ' י"ב) לא תכלא רחמיך ממני. או יהיה פירוש ותכל דוד, שמנע דוד את עבדיו מלצאת אל אבשלום, ר"ל שלא יצאו עוד לבקשו, ויחסר כאן מ"ם הקשור כמו (יהושע י' י"ג) עד יקום גוי אויביו, (שמות י"ט י"ב) השמרו לכם עלות בהר: