אברבנאל על שמואל ב יג:כג

ויהי לשנתים ימים. ספר הכתוב איך נענש אמנון על חטאו, ואיך התחיל להתקיים ייעוד הנביא לדוד לא תסור חרב מביתך. ואמנם למה היה זה אחרי שנתים ימים שהם שתי שנים, אחז"ל במסכת סוטה בירושלמי (פ"ג י"ח ע"ד), יש זכות תולה שנה אחת, ויש זכות תולה שתי שנים, יש זכות תולה שנה אחת מנבוכדנצר (דניאל ד' כ"ו) ולקצ' ירחין תרי עשר, יש שתולה שתי שנים מאמנון, שנ' ויהי לשנתים ימים ויהיו גוזזים לאבשלום וגומר, ויש שתולה ג' שנים מאחאב, (מלכים א' כ"ב א') וישבו שלש שנים, א"ר יוסי כל אותם שנים עשר חדש היה עסוק במצות, כל אותם שתי שנים היה עוסק בתורה. והראוי שנאמר הוא שאמנון היה נשמר מאבשלום, ולכן הוצרך אבשלום להחניפו שנתים ימים באופן שיחשוב אמנון כי כבר עברה משטמתו ונשכח הדבר מלבו כדי שיבטח בו וילך עמו, כי בזולת זאת התחבולה לא היה אמנון בוטח באבשלום, ולכן אחרי שתי שנים בעלות אבשלום לגזוז את צאנו, שהיה מנהגם לעשות שם משתה ושמחה, קרא אל כל בני המלך שילכו לאכול ולשמוח עמו.