אברבנאל על שמואל ב א:יח

ללמד לבני יהודה קשת וגו'. המפרשים פירשוהו אם מענין עצה, יאמר בעבור כי מיתת שאול היתה בסבת יראתו מהמורים בקשת ולא היה בישראל מי שיהיה בקי בזה, אמר דוד ללמד בני יהודה קשת, כי הוא מהנבחרים שבכלי המלחמה. ויקשה לזה שאינו מעצם הקינה, ועוד שלמה יצוה זה לבני יהודה ולא לכל בני ישראל? ורד"ק פי' בו עוד ענין הבטחה ותנחומין, יאמר לאנשיו כן, בני יהודה אל תתיאשו מן הטובה ואל ירך לבבכם במיתת שאול ויהונתן, כי קשת המלחמה וגבורתה היא ביד בני יהודה, והנה היא כתובה בספר הישר שהוא ספר התורה כשת"י, שכתוב בה (בראשית מ"ט ה') יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, והם יכבשו פלשתים כמו שראינו שהכניעם דוד אחרי כן, ויהיה קשת שם לגבורה, כמו (שמואל א' ב' ד') קשת גבורים חתים, והכוונה שכל א' מבני יהודה ילמד לחברו דרכי הגבורה והמלחמה, וגם לזה יקשה שאינו מהקינה, ולא היו אנשי דוד כ"כ דואגים על מות שאול אויבם שיצטרך דוד לנחם אותם על זה. וחז"ל (ע"ז כ"ה ע"א) אמרו ידך בעורף אויביך איזהו (מלחמ' שצריכה) יד שהיא כנגד העורף? הוי אומר זה הקשת, שנאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר: