אברבנאל על מלכים ב ט:א

ואלישע הנביא וגומר. יספר הכתוב בכאן איך אלישע אחרי שמנה את חזאל למלך על ארם משח את יהוא למלך על ישראל, לקיים דבר ה' אשר דבר אל אליהו בהר חורב, כי לפי שהאריך השם יתברך אפו לאחאב עד ימי בנו לא יכול אליהו למשחם בעצמו וצוה אל אלישע שיעשה זה, ולכן לא באה נבואה על זה לאלישע, כי הוא מפני צוואת אליהו עשאו. ולפי שלא יכול ללכת אל רמות גלעד למשוח את יהוא, כי יחרד כל העם בבאו שמה ויתגלה הדבר, עשה הדבר ע"י שליח וישלח אחד מבני הנביאים שהיו לפניו, (ואחז"ל (סדר עולם פרק י"ח) שהיה יונה בן אמתי) למשוח אותו, וצוהו שיחגור מתניו, כדי שילך במהירות ולא יתעכב בדרך, אבל ילך במהרה אל רמות גלעד, כי שם היה יהוא ושאר השרים עמו לשמור את העיר מבני ארם, לפי שהמלך בא להתרפא ביזרעאל. ולכן הניח השרים במקומו ברמות גלעד לשמור העיר, כי זה היה מאת השם לשיעשה יהוא מה שעשה.