אברבנאל על מלכים ב ז:יב

ויקם המלך ועדיין היה לילה, ואמר לעבדיו שהיה זה תחבולה מבני ארם, שהתחבאו בשדה והראו עצמם נסים כדי שיצאו ישראל מהעיר והם ישוטו עליהם ויתפשום חיים ויכנסו בעיר, (יג) אבל עבדיו השיבוהו שהיה ראו לנסותו ולהבחין אם הדבר כן כדברי המצורעים או הוא כמחשבת המלך, ושיקחו חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בעיר, ואמרו שני פעמים הנם בכל המון ישראל, להגיד שיקחו חמשה מהסוסים הנמצאים בעיר שהם רעים וכחושים ככל המון ישראל אשר נשארו בה שהם כחושים ומראיהם רע מפני הרעב, וא"ת שיסתכנו אותם החמשה סוסים ויקחו אותם האויבים, הנה להשיב לזה אמרו שנית הנם ככל המון ישראל אשר תמו, רצה לומר אעפ"י שיאבדו אלה יהיו ככל המון ישראל אשר אבדו ומתו ברעב. ויש מפרשים שאם ימלטו הסוסים האלה ורוכביהם יהיו ככל המון ישראל אשר ישארו בעיר ולא יהיה בזה הזק, ואם יאבדו מתוך הקהל הנם ככל המון ישראל אשר ספו תמו מן בלהות, ולא יוכר ההזק הקטון הזה בערך ההפסד הגדול אשר נעשה ברעב: