אברבנאל על מלכים ב ג:יד

והנביא השיבו שאם לא היה שם יהושפט לא יביט אליו, בעבור שהיה עובד עבודה זרה ואסור להסתכל בפניו כדבריהם זכרונם לברכה, (מגלה כ"ח ע"א) ומפני זה לא היה גם כן ראוי שיעשה עמו נס, אבל לכבוד יהושפט שהיה חסיד וירא שמים היה נכון לעשות נסים ונפלאות, (טו) ולכן צוה שיקחו לו מנגן כדי לשמח לבו ולהשרות הנבואה עליו, ואמרו המפרשים שמעת שלוקח אליהו רבו לא שרתה עליו נבואה, ולכן נצטרך להכין רוחו ונשמתו בנגון ההוא. וחז"ל אמרו שמפני שנתכעס עם יהורם הוצרך לזה, אמרו (פסחים ס"ו ע"ב) כל המתכעס אם הוא נביא נבואתו מסתלקת, ואם הוא חכם חכמתו מסתלקת, מנא לן? מאלישע וגומר, וענין זה כי הכעס מונע ההתבודדות השכלי בעת הגעת הנבואה וגם בעת העיון, מפני טרדת המחשבות אשר בהם יהיה הכעס, ולכן הוצרך כלי השמחה להסיר הכעס והיגון מלבו. וספר הכ' שמיד עם הנגון שרתה עליו הנבואה, (טז) ואמר כה אמר השם עשה הנחל גבים גבים, ר"ל שיעשו אותו מישור חפירות חפירות, כי אעפ"י שלא היה שם נחל עם מים, היה שם חול ומקום שפל אליו יבאו המים בזמן הסתיו, ואז יבש היה כעץ מפני החום, ולכן אמר בו לשון נחל. או קראו כן ע"ש העתיד, שיבאו כ"כ מהמים שיעשה שם נחל.