אברבנאל על מלכים ב כב:ג

ובהיותו בן שמנה עשרה שנה נתנו האלקים לחזק את בדק בית ה', כי היה הבית צריך חוזק ובנין ממה שנהרס מימי יהואש שחזק בדק הבית עד היום ההוא שהיו מאתים ועשרים וארבע שנה, (ד) ושלח את שפן הסופר אל בית השם אל הכהן הגדול שיתם את הכסף המובא בית השם, רצה לומר שישלים ויכלה את הכסף, לפי שהיה הכסף נתון בארון כמו שנעשה בימי יהואש המלך, והיה הצווי שיפתחו הארון וימנו את הכסף אשר אספו שומרי הסף, שומרי כלי בית המקדש, ות"י אמרכליא, והם הגזברים, וידעו כמה היה סכום מנינו, כי זה המכוון בויתם את הכסף, (ה) ושיתנו אותו על ידי עושי המלאכה המופקדים והממונים בבית ה' לחזקו, והנה בא בכתוב הזה שני פעמים ויתנו, כי בראשונה אמר ויתנוהו על ידי עושי המלאכה המופקדים, רצה לומר המופקדים וממונים על הנהגת בית ה', והוא הכהן הגדול וסופר המלך, שהם יתנו את הכסף על ידי עושי המלאכה, ולפי שעדיין לא פירש לאיזה תכלית ולאיזו מלאכה יתנו אותו, לכן אמר שנית ויתנו אותו לעושי המלאכה וגומר, רצה לומר ומה שאמרתי שיתנו אותו היה לעושי המלאכה לחזק את בדק הבית, (ו) לחרשים ולבונים, שהם חרשי העץ ובוני הכותלים באבנים ועושים הגדרים סביב חצר הכהנים וזולתו, וגם כן היה הכסף ההוא לקנות עצים ואבני מחצב, (ז) ולא יהיו מחשבים ולא יקחו חשבון מאותם הממונים מהכסף הנתון על ידם, לפי שבאמונה הם עושים ההוצאה ולשום שמים, ואין ראוי לחשוד הכשרים: